|
|
Page:10
10 מבוא – חולין בים . ההקרבה והאכילה עצמה . אכילה על ידי כוהנים ועל ידי המקריבבן שני שלדת קרעובס ומשפחתו בטהרה ובירושלים ) בעבר גם בחצר המקדש ( . לאחר החורבן גובש הרעיון שהשולחן 4 . ין מזבח וממילא הסעודההוא מע טקסית, כאשר כל מרכיב שבהכה הסעודה ליבה זו הפסמ בעולם המצוות . ובמקביל חלק גדול ממצוות החגים מש כמו עטור ומחויב בכללי טקס, מ על ידי סעודה ובזמן הסעודה, והסעודה היא מרכיב בקיום המצווה . ותנעש החל, ובו סדרת מצוות מפורטת ) רומי הייתה הסעודה מעמד מקודש - גם בעולם ההלניטי ורבן . בדרךמעין קהשולחן וכו ( . הסעודה הייתההיין, נטילת ידים, מספר הרגליים שלמניסוך ממש, והמשיכה בנסך יין . גם הסעודה היהודית החלה ביין במעמדכלל היא נפתחה בקורבן דומה, אלא שהמעמד היה נטול קונוטציה קרבנית ישירה . ד דתימהכנת אוכל למעמ בלטה שחיטת הבשר . הרקע הרֵאלי הוא,ועבודת ה'ן מזבחשהיא מעי,במסגרת זו של סעודה ( , ומכיוון שהשחיטה הייתה 5 מ"ד - יר והוגש רק בסעודות חג ) להלן פ"ה מ"גמצרך נדשבשר היה היא נתפסה כפעולה דתית כשלעצמה . וזאת ,מעמד דתי שחלות בו הגבלות חוקיות שונות הופכת 6 "חברה דתית אמִתית"לת בוהיא מתחולה שנוצרים סביבה כללי טקסלדעת, כל פעול קדמת, הכשרה ומחשבה ) טהרות פ"א מ"א ( , דיקה מומעמד דתי . שחיטת הבשר מחייבת בל להלן נראה שבתקופה האמוראית, נדרש שהבהמה תופרש לשחיטה ארבעה ימים כלומר תכנון . י שיש לה כללהשחיטה היא מצווהה חולה . לפני השחיטה . ובזמן זה 'תבוקר' לוודא שאיננ סממנים לכךאלה הםטקסי בדיקה קפדניים ) להלן ( . כלנדרשיםאיסור והיתר, ולאחריה חובה לאכול בשר, ולעתים אף משתמע מהמקורות שאין לאכול שלפנינו מעמד דתי . אמנם אין שני, אך גםאלא במסגרת סעודות קודש במקדש או מכספי מעשר ) 'בשר תאווה' ( בשרסתם היא מעשה דתי מורכב . במהלך פירושנו אף נפגוש מצבים שבהם,לין מותרתכאשר שחיטת חו לשם המקדש החרב ) פ"ב מ"י ( , או לשם עבודה זרה ) פ"ב מ"ח ( , וגם אלו הם ה נעשיתהשחיט השחיטה נעשית כאשרסממני השחיטה כמעשה דתי . בפירושנו לפ"א מ"א נראה בבירור שמ כל זמן שבית : רבי יוחנן ורבי אלעזר דאמרי תרוייהוכל סעודה ובמיוחד סעודה חגיגית היא בבחינת מזבח " 4 חגיגה כז ; א"ברכות נה ע" ) בבלי,שלחנו של אדם מכפר עליו - פר על ישראל, ועכשיומזבח מכ - המקדש קיים ] ד [ רבי שמעון אומר שלשה שאכלו על שלחן אחד ולא אמרו עליו דברי תורה כאילו"א ; מנחות צ ע"א ) וכן "ע ( " ) אבות פ"ג מ"ד ( . אכלו מזבחי מתים לב זה אין כל אפשרותת במצבורי אשפה . ברם בשות עצמוכמהחלו להתפרסם נתונים עלת בשנים האחרונו 5 לקבוע איזה אחוז עצמות מהוה ראיה לאכילה מוגברת של בשר . ובכלל אחוז עצמות מתוך מה ? אם הנתונים כמהועיעובו, וניתן יהא ליצור סולם של שכיחות עצמות יחסית לחומר אחר שניתן לכמתו, ניתן יהיה גם לקב שנבדק . מצבורכלבשר אכלו בעליו של דתית אמִתית" אינו בא להעניק ציון לאמת הדתית אלא לתאר את התופעה החברתית . חברההמונח "חברה 6 דתית אמִתית היא זו שענייני הדת תופסים בה מקום מרכזי, שבה כל מה שאינו חלק מהדת נתפס כשולי ומשני, ה חילוניתיב מרכזי בחשיבותו . חברהוא מרכו בשוב הרי תיאור המצוות שחששפתה דתית ובבואה לתאר מעמד תחגוג נישואים או לידה בדרך חילונית לפי אופייה, וחברה דתית תהפוך אירוע חשוב כזה לאירוע דתי .
|
הוצאת משנת ארץ ישראל
|