|
|
Page:11
רוב היהודים ( % 59 ) , אך רק מיעוט מהערבים ( % 30 ) , דיווחו שיש מפלגה המייצגת כראוי את השקפותיהם . % 5 . 49 מהיהודים ו- % 43 מהערבים חושבים שההרכב המפלגתי של הכנסת מייצג היטב את עמדות הציבור, ירידה בהשוואה לשיעור מי שענו כך בסקרים קודמים . במרכז ( יהודים ) שיעור הסבורים כך הוא הנמוך ביותר ( % 38 ) , ובימין — הגבוה ביותר ( % 61 ) . כמחצית מהערבים ורוב היהודים ( % 60 ) חושבים שחברי הכנסת הערבים אינם מייצגים היטב את מגוון הדעות בציבור הערבי . זהו סקר שני ברציפות שערכנו השנה שבו, בניגוד לעבר, יש רוב בקרב הערבים למי שאינם מרוצים מחברי הכנסת המייצגים אותם . זו תופעה בעלת חשיבות שכן בעבר רק מיעוט בציבור הערבי ענו כך . % 32 מכלל הציבור סבורים שמעורבות הממשלה במשק חלשה מדי, % 30 סבורים שהיא מתאימה, ו- % 27 חשים שהיא חזקה מדי . מחצית מכלל הציבור מעדיפים שירותים נרחבים בחינם ומיסוי גבוה, ואילו % 39 מעדיפים שירותים בסיסיים בלבד אבל מיסים נמוכים . בקרב היהודים, השמאל ( % 73 ) , המסורתיים והחילונים ( % 57 ) וכן בעלי הכנסה ממוצעת או הכנסה גבוהה ( % 54 ) מעדיפים את האפשרות הראשונה . הימין ( % 44 מעדיפים מיסים גבוהים ו- % 45 מיסים נמוכים ) ובעלי ההכנסה הנמוכה ( % 43 מעדיפים מיסים גבוהים יותר ו- % 43 מיסים נמוכים ) חלוקים בנושא, ואילו החרדים ( % 60 ) מעדיפים את האפשרות השנייה . פרק 3 : השירות הציבורי % 45 מכלל הציבור סבורים שמודל הקביעות בשירות הציבורי פוגע בביצועי השירות, ומנגד % 39 סבורים ההפך . בסקר שעשינו ב- 2016 הייתה התפלגות העמדות של כלל הציבור בנושא הפוכה ( % 45 — משפר ; % 40 — פוגם ) . הערכת הציבור את מצבן של מערכות השירות הציבורי בישראל אינה חיובית . רק הגופים המטפלים באיכות הסביבה ומערכת המשפט זוכים בהערכה חיובית מכמחצית מן הציבור . שיעור הנותנים ציונים חיוביים לשאר המערכות שהוצגו בסקר נמוך יותר : מערכת החינוך ( % 44 ) , מערכת התחבורה ומערכת הבריאות ( % 43 כל אחת ) . את ההערכה הפחות חיובית ביותר מקבלת המערכת לתכנון שוק הדיור ( % 18 ) . הימין ( יהודים ) מעריכים את מצב רוב מערכות השירות הציבורי באופן החיובי ביותר, והשמאל — באופן השלילי ביותר, למעט מערכת המשפט — שכאן המצב הפוך : רוב בשמאל ובמרכז מעריכים אותה בחיוב ( % ,66 % 56 ) , לעומת % 33 בלבד בימין המעריכים כך . רוב בציבור ( % 68 ) סבורים שילדי ישראל אינם זוכים לשוויון הזדמנויות אמיתי במערכת החינוך . מערכת הבריאות ( % 46 ) ומערכת המשפט ( % 44 ) מקבלות הערכה גבוהה יותר באשר למידת השוויוניות הנוהגת בהן . % 68 מהציבור סבורים כי ההחלטות המקצועיות של בכירי האוצר מושפעות מדעותיהם הפוליטיות במידה רבה או בינונית . לגבי החלטות שופטי בית המשפט העליון סבורים כך % 59 ממצאים עיקריים 11
|
|
|