|
|
Page:15
הקדמה שנייה : מן המקורות אל המקוריות 15 פשטנית למדי . גם בשימור המעשה החיצוני תוך העתקת משמעותה של מצווה וטעמה והטענתה בערכים מחודשים יש ממד של חדשנות ומהפכה במובן התוכני והרעיוני . במקביל, העמדה המבקשת לשמר את הטעם הקדום ואת המשמעות המסורתית של המצווה ולשנות את גילויה החיצוני עשויה להיחשב במובן זה 7 כעמדה השמרנית . פו למ ו ס מצו ת ה מ כ ו נה ניטול לדוגמה את הפולמוס על מצות המכונה, כ מש ל שראשיתו חופפת את המהפכה התעשייתית באירופה ובמידה מסוימת הוא נמשך עד עצם היום הזה . הפולמוס עוסק בשאלת כשרותן של מצות שנאפו באופן מכני ובמעמדן אל מול מצות מאפה יד . מכיוון שמחלוקת זו היא מחלוקת פנים – אורתודוקסית ואי – אפשר להאשים בנקל את החדשנים בנטייה אחרי אידיאולוגיות מודרניות ואנטי – דתיות, קל יותר לבחון את השמרנות כאידיאולוגיה בפני עצמה במקרה זה . יתר על כן, הוא משמש דגם נאות להתמודדות של חכמי ההלכה השמרנים עם שינויים במציאות גם כאשר במבט ראשון אין לשינוי שום משמעות ערכית והוא שינוי טכנולוגי בלבד . האפשרות לאפות מצות לפסח בייצור המוני ובטכנולוגיה תעשייתית לא באה ממקור של חדשנות בהלכה ולא הייתה טעונה משמעות דתית, ולפיכך לכאורה לא הייתה כל סיבה להתנגד לאפיית מצות בדרך הזאת . כך אומנם סברו ראשוני הממציאים את מצות המכונה, ובכל זאת, החידוש נתקל בהתנגדות חריפה . פוסקים רבים פסלו לחלוטין את השימוש בפסח במצות מעשה מכונה . כנגדם, פוסקים רבים התירו את השימוש במצות אלו, ויש שטענו שהן אף מהודרות ממצות עבודת יד מכיוון שמהירות אפיית מצות המכונה והטכנולוגיה של ניקוי המכונות מבטיחות הידור יתר במניעת החמצת המצה . את טעמי ההתנגדות למצות המכונה אפשר למיין לשלוש קבוצות עיקריות : המעשית, החברתית והרוחנית . ההתנגדות המעשית התבססה על החשש שבשיטה הממוכנת המצות יחמיצו . הוויכוח בין התומכים למתנגדים במישור זה התבסס על שאלות מעשיות הנוגעות למשך זמן האפייה ולאופן ניקוי המכונות בין סבב 7 לדיון נרחב בנושאים אלו ראו בספרו של יואב שורק ) תשע"ה ( , הברית הישראלית .
|
|
|