|
|
Page:9
9 תקציר סיכום של אמצעי הביטחון שנבחנים במחקר מופיע בלוח שלהלן : לא ענישה קולקטיבית או הטלת קנס או ערובה על הורים בגין פגיעה קולקטיבית מעשי ילדיהם ; תיחום מקום מגורים ; הגבלת האפשרות לאיחוד משפחות בישראל ; גדר הביטחון בין ישראל ליהודה והשומרון ענישה קולקטיבית בנסיבות הטלת כתר ; אי – החזרת גופות מחבלים מסוימות ענישה קולקטיבית מובהקת, הריסת בתים ; שלילת קצבאות ביטוח שיש לאסור באופן מוחלט לאומי בגין אסיר ביטחוני בן משפחה ; ההצעה לשלילת תושבותם של קרובי מחבלים פגיעה קולקטיבית שמידת שלילת היתרי עבודה בישראל מבני ההצדקה שלה משתנה משפחתו של מחבל ; שלילת לימודים אקדמיים מאסירים חברי ארגוני טרור המחזיקים בשבויים ישראלים המחקר מציע את המבחן שלהלן לשקילת ההצדקה של פגיעה קולקטיבית . על הפגיעה הקולקטיבית לעמוד בתנאים המצטברים האלה : ( 1 ) על הפגיעה הקולקטיבית להיות מוצא אחרון, בהיעדר אפשרות אחרת או בהינתן קושי ניכר להעניש אישית את האחראי הישיר . ( 2 ) נדרש להראות את האפקטיביות הפוטנציאלית של הפגיעה הקולקטיבית המוצעת על יסוד מאפייני הקולקטיב שבו מדובר . כלומר, האם לחברי הקולקטיב הרלוונטי יש גישה למידע והשפעה שתאפשר להם למנוע את העבירה או לאתר את העבריין ולהסגירו ? אם התשובה על שאלה זו שלילית, אין הצדקה לפגיעה קולקטיבית, ואין היא משרתת אלא יצרים של נקמה בקרוביו של המחבל . ( 3 ) יש להגביל את הפגיעה הקולקטיבית למקרים שבהם היא נדרשת לשם הגנה על אינטרס ציבורי כבד משקל . הדוגמה המובהקת היא הגנה על החיים במניעת פיגועי טרור קטלניים, בעיקר בתקופה שבה פיגועים אלו שכיחים . עם פגיעות חמורות פחות בסדר הציבורי, כגון, יידוי אבנים, יש להתמודד בכלים הרגילים של אחריות פלילית אישית . ( 4 ) יש להגביל את הפגיעה הקולקטיבית לשלילת פריווילגיות קלות משקל יחסית, כגון שלילת הגישה של אסירים ללימודים אקדמיים .
|
|
|