sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:14

14 מה את מבינה זו אף הלכה והתחזקה בעשורים שלאחר מכן . בד בבד החל להתלקח הפולמוס האקדמי בין ההיסטוריונים החדשים להיסטוריונים הישנים . הפולמוס עורר תהיות עמוקות בנוגע לנרטיב ההיסטורי הלאומי ואִפשר פתיחות רבה יותר לנרטיבים אישיים ושוליים של מיעוטים ושל נשים . ספרות שנות השמונים של המאה ה- 20 מתאפיינת בהתעצמות הקול האינדיווידואלי, לעומת הקול הקולקטיבי המאפיין את ספרות תש"ח, וכן ביסודות בולטים של ביקורת חברתית . יצירתה של אורלי קסטל-בלום, שהחלה להתפרסם בסוף שנות השמונים של המאה ה- ,20 מסמנת אפוא מהלך שונה מן המהלך ששרטטו האימהות המייסדות של פרוזת הנשים העברית — הנדל, כהנא-כרמון והראבן . קסטל-בלום ייסדה קו ספרותי ולשוני חדש והיא נחשבת לנציגה בולטת של הספרות הפוסט-מודרנית העברית . ה פ ר ק ה ש נ י עוסק בשני סיפורים קצרים שלה : "האישה שהעדיפה לחפש אוכל" ו"האישה שחיפשה ווקי טוקי" ( סיפורים בלתי-רצוניים, 1993 ) . אמנם על יצירותיה של קסטל-בלום נכתבו ביקורות ומחקרים רבים, אך שני הסיפורים שיידונו כאן כמעט לא נדונו בספרות הביקורת והמחקר . בחרתי לעסוק בהם מכיוון שהם מתארים את חייה של אזרחית בזמן מלחמה . אין היא משתתפת בקרבות אלא עסוקה בהישרדות : השגת מזון ואמצעי תקשורת . בחירתה של המחברת להתמקד בתיאור חיי היום-יום ובפעולות הטריוויאליות שעושה אדם בזמן מלחמה מבטאת את הביקורת שלה על הנרמול של המלחמה — הפיכת המלחמה למצבה הטבעי של החברה ויצירת חברה מגויסת שמוכנה תמיד למלחמה . מניתוח הפעולות היום-יומיות של גיבורת הסיפורים עולה שמדובר בפעולות של התנגדות לסדר המיליטריסטי הקיים ולתביעה המוכרת לסולידריות — "כל העם צבא" . גיבורת סיפוריה של קסטל-בלום שוברת את הסטריאוטיפים ואת המוסכמות של ספרות המלחמה ומסרבת להיות אזרחית מגויסת : היא אינה נשארת ספונה בספֵרה הביתית, העורפית, מחכה לשובו של בן זוגה או של בנה מהמלחמה . היא אינה מאפשרת לחיילים בשדה הקרב להגן עליה, אלא עורכת בעצמה מבצע אזרחי — לא צבאי . היא אינה שומרת על כללי ההתנהגות של עורף חזק בשעת מלחמה, אלא עושה במובנים רבים את ההפך . הגיבורה יוצאת מביתה ופועלת במרחב הציבורי החברתי-כלכלי, אך חותרת תחת המוסכמות של צריכת "המזון הנכון" בשעת מלחמה ומערערת על תנאי הקנייה והשימוש הרווחים בתרבות הצריכה . הסיפורים מבטאים קריאת תיגר אזרחית על הקשרים העבותים שבין מיליטריזם לקפיטליזם . ה פ ר ק ה ש ל י ש י עוסק בנובלה מאת אילת שמיר-טוליפמן, "האם אתה רואה את מה שאני שומע" ( בזמן מלחמה , 2001 ) . הנובלה נבחרה להיכלל בקורפוס היצירות הנדונות בשל היותה טקסט העדוּת היחיד בספרות העברית המציג כרוניקה של חקירה בעינויים של עצור פלסטיני בידי השב"כ . הנובלה מבוססת על

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help