|
|
Page:12
12 לנוכח ערב סתיו מחריש הארץ . ביטוי לכך הוא מכתב שכתב לו קורא בן גילו, מכתב שלא נשלח מעולם אך רבים ציטטו אותו וחיים גורי אף הקריא אותו בלווייתו של יזהר : מעריציך בכל הארץ מחכים בקוצר רוח לפרסום יצירתך שבכתובים . אני מקוה שלא יהיה זה מעשה- חונף ולא יעלה על שפתיך חיוך- קומפלימנטים, אם אגלה לך 'סוד' גלוי שקיים חוג של מעריצים נלהבים ליצירותיך [ . . . ] האם עלה על דעתך כמה חסר להרבה 'צברים' מ'הסוג שלי' כוח ספרותי שיהא נושא להערצתם, כלומר מבטא בנאמנות את רוחות- בטנם הנלוזות ואת חיבוטיהם הרוחניים בתוך ההוויה הארצישראלית המתהווה, הנבוכה, הבלתי מגובשת . ולך יש כל הסיכויים – אם תרצה ואם תסרב – להיות האדם הזה . לכל נוער בעולם ישנו האדם- הסופר שלו העומד גבוה- גבוה מעליו – ובתוכו . כאלה היו לנו – רק שניים . ביאליק וברנר . שלישי לא קם עדיין [ . . . ] והאמת שלך היא 'צברית', היא צמחה בין פרדסים וחולות, בחמסינים ובשדות העמק . היא ארצישראלית [ . . . ] בקיצור, 'מנגנון הרכילות' שלנו, מעריציך, משוכלל למדי . אנו עוקבים אחריך כל אותו זמן . עצבים בעצבך ושמחים בשמחתך, וכעת קצרה רוחנו מחכות לפרסום יצירתך . אנא, יזהר ס . , מהר והוציאה- לאור . ואל נא תחשוב שאני או אנו מצפים למין 'מדריך פסיכו- פוליטי לצברים' . אנו פשוט רוצים לשמוע שוב את קולך, ולחוש את עצמיותך- עצמיותנו [ בן דור, מבחר מכתבים ורשימות , עמ' 100 - 101 ] . 4 111 - 112 , עמ' 116 הערה 149 ; שקד, הסיפורת העברית , ד, עמ' 190 , וראו שם לאזכורם של מבקרים נוספים . היניקה של יזהר מגנסין היא מפורשת, וכמה משמות סיפוריו של יזהר ( 'בטרם יציאה', 'אצל הים' ) רומזים לשמות הנובלות של גנסין ( 'בטרם', 'אצל' ) . ב'אפרים חוזר לאספסת' היניקה מסיפוריו של גנסין בולטת במיוחד . לצד תיאורי ההתלבטות הפנימית המובאים בזרם תודעה, אפשר לראות מוטיבים מן השפה הגנסינית, כמו למשל הצבע הצהוב המתאר אווירת מיאוס . ראו אצל גנסין : 'מאותה שעה והלאה התחילו זוחלים ימים ארוּכּים וצהובים, והיתה שפוכה בטלה בכול', 'אחר- כך היה ההבל כבד והדממה היתה צהובה והצחנה הפיצה שמנונית', 'את המישור השומם של אתמול ואת השממה הצהובה של מחר', ( גנסין, 'בינותים', כל כתביו , א, עמ' 178 , 180 , 194 בהתאמה ) ; וראו אצל יזהר : 'והכל נעשה צהוב ומיותר' ( ס . יזהר, 'אפרים חוזר לאספסת', עמ' 38 ) . לא לחינם פותח יזהר את ספרו הראשון בגיבור בשם 'אפרים', כשם הגיבור המנסה להתאבד בסיפורו האחרון של גנסין, 'אצל' . להבדיל מ'אפרים' של גנסין, אפרים של יזהר אינו מנסה להתאבד, ההרהור שלו על בריחה מעבודת יומו מסתיים באופן 'חיובי', בהתנחמות ובחזרה אל המציאות . עוד על הקשר בין אפרים של גנסין לבין אפרים של יזהר ראו : בן- ארי, ס . יזהר , עמ' 365 - 372 . על ההתאבד ות אצל יזהר ראו להלן פרק ו . 4 מתוך עיזבונו של חיים בן דור, יליד ירושלים שנהרג בפעולת תגמול בבאלד א- שייח בראשית 1948 . על התלהבותו של בן דור מיצירת יזהר מספר חבר נוסף שדבריו פורסמו
|
|