|
|
Page:11
תחושה של מקום 11׀ הוא פולחן של מקום גאוגרפי, המאפיל על תחושת המקום׀ האינהרנטית ליצירה המסוימת . בעצם הישנותו של הפסטיבל יש משהו טקסי, מעיק, זר לתחושת המקום הפרטית . גם האזנה פרטית למוסיקה, בחדר מיוחד או בפינה שיועדה לכך, היא פולחן של מקום המנסה לגעת בתחושת המקום, או להרפות ממנה . וגם נגינה היא טקס של מקום העורג למימושו במקום . תחושת המקום חושפת בדרכה את מסד הנפש הילדי, שאיש אינו חסין מפני השפעותיו . על עצמי אוכל להעיד כי יש צליל מסוים של אקורדיון — דווקא הוא, מכל הכלים — שמאז שמעתיו מעורר בי געגוע, ולא פעם גם חונק את הגרון . הבלחים מעין אלה מוליכים מאליהם להרהור ששורשיו מֵדִיאֵוָליים : אם יש משהו בצִדה האחר של הערגה הלא ברורה הזאת — אם יש לה מושא, כלומר מקום, והוא אמִתי — האין שותפים הברואים כולם, עזובים ונעזבים, אוהבים ונאהבים, חיים ומתים, לשֵׂכֶל ( מוסיקלי ) אחד ? אלא שהרהור ימי ביניימי זה מוליך מאליו אל הרהור אחר, שאפשר לכנותו מודרני, אף על פי שהוא ישן נושן . אותו שכל אחד, או מקום אחד הקודם ליצירה המוסיקלית — האם היצירה אוצרת אותו או יוצרת אותו ? האם הוא קיים בעולם או באדם ? ואולי הוא קיים רק כזיכרון ? ואולי הזיכרון קדם לאדם ולעולם ? אם יש בנמצא תודעה קולקטיבית כלשהי, אפשר שהיא עשויה נהי אקורדיונים .
|
|
|