sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:30

גיליון 85 דצמבר 302019 מאה וחמישי� שנה ל��יח� ��ל� סוא� על האוקיינוסים . ( ב - 1568 עוד ציווה הסולטאן העות'מאני סלים השני לחפור תעלה בסואץ, אך האמצעים לכך טרם נמצאו, וממילא הוכו העות'מאנים גם בים התיכון, הקרב הימי בלפנטו, 1571 ) . כריית התעלה והמחיר למצרים האיש שיזם וקידם בפועל את כריית תעלת סואץ המודרנית היה המהנדס והדיפלומט הצרפתי פרדיננד דה - לספס ( לזכותו נזקפת גם תחילת חפירתה לימים של תעלת פנמה ) . הכרייה החלה ב - 25 באפריל 1859 , ונמשכה כאמור 10 שנים . התכנון, הפיקוח, קידום הטכנולוגיות החדשניות, ועיקרי הביצוע נוהלו בידי חברה בין - לאומית בראשותו של דה - לספס . אך את המחיר היקר שילמה מצריים . את מרבית החפירה עשו איכרים מצרים תחת משטר קשוח של גיוסי כפייה . בכול רגע נתון במהלך השנים 1859 - 1869 הועסקו בחפירה כ - 30 אלף איש, רובם עשו זאת בידיהם ממש . חלק מהעבודה, בייחוד בשלביה הראשונים, נעשה תוך איסוף גושי בוץ, המתנה להתייבשותם, והעלאתם ברגל לשפת התעלה . יש המעריכים שכמיליון וחצי מבני מצרים הועסקו בעבודת הפרך הזאת, וכי כ - ���,��� מהם מתו במהלך עשר השנים הללו, בעיקר מכולרה . בסופו של דבר עלתה התעלה יותר מפי שתיים ממה שתוכנן . מצרים שילמה לא רק במחיר אלפי בניה, אלא גם בכיסוי מרבית ההוצאות הענקיות . משט הפתיחה והתגנבות הבריטים ב - 17 בנובמבר 1869 נחנכה התעלה במשט רב רושם . הוליך אותו שליט מצרים, הכדיב אסמאעיל ( 1863 - 1879 ) , ולצדו קיסרית צרפת, יוג'ין, רעייתו של נפוליאון השלישי . נערכו גם חגיגות פאר בקהיר . לכבוד האירוע הזמין הכדיב אצל האיטלקי ג'וזפה ורדי את הלחנת האופרה אאידה, דרמה המחברת את מצרים העתיקה לאתיופיה שבאפריקה . ( המוזה של המלחין התעכבה, והיצירה בוצעה בבית האופרה בקהיר רק בדצמבר 1871 ) . ממשלת בריטניה לא אהבה את מיזם התעלה ועשתה לעת כרייתה ככול הניתן על מנת לחבל במפעל . הבריטים שלטו זה כבר בדרך להודו סביב אפריקה, וב - 1839 גם השתלטו סופית על נמל עדן - המפתח לפתחו הדרומי של ים - סוף . עתה, כשהתעלה הייתה לעובדה, ולא בשליטתה, חשה לונדון סכנה לאימפריה שלה . האפיזודה להלן ����� ������ ������ �� ��� ������� ���������� ��� Riou � יש המעריכים שכמיליון וחצי מבני מצרים הועסקו בעבודת הפרך הזאת, וכי כ - 125,000 מהם מתו במהלך עשר השנים הללו

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help