sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:14

14 תולדות הרעיונות  העת החדשה המוקדמת שבין 1300 ל - 1800 ואילו המינימליסטים תוחמים אותה לשנים שבין 1460 ל - 1559 . עם המקסימליסטים נמנים גם העורכים - המייסדים של כתב העת החשוב בתחום, Journal of Early Modern History , שלדידם התקופה מתחילה בהתפרקות האימפריה המונגולית, שאחת מתוצאות הלוואי שלה היתה גם מגפת 'המוות השחור' באירופה באמצע המאה הארבע - עשרה — עדות למגמה הגלובליסטית בהיסטוריוגרפיה המודרנית בכללותה . ויש כמובן מי שסבורים שהעת החדשה המוקדמת נמשכה גם אחרי שנת 1800 , ואפשר שהיא מגיעה, כמו שהעיר בציניות אחד ממבקריה החריפים של התקופה, ממש עד ימינו וכוללת 'את כל מה שקדם, נניח, לשנת 1960 ' . 12 יוג'ין רייס ואנתוני גרפטון, לעומת זאת, מתמקדים בתופעה אחת מרכזית — הקמת המדינה — ולכן בחרו בשנים 1460 - 1559 . 13 מכל מקום, למטרותיו הצנועות של הקובץ הנוכחי, שעניינו בתולדות הרעיונות, התקופה הרלוונטית היא בין 1450 ל - 1680 — מסיבות שיפורטו בהמשך הדברים . על כל פנים, הדרך הטובה ביותר להבין מה היו ההוראה והמשמעות המקורית של הקטגוריה 'העת החדשה המוקדמת' היתה לבדוק מי היו ההיסטוריונים שיצרו אותה וכיצד הבינו אותה . והבדיקה העלתה שהיו אלה בעיקר היסטוריונים שפרסמו את ספריהם הראשונים והמכוננים בשנות השבעים והשמונים המוקדמות של המאה הקודמת : 14 קית' תומאס, ג'ון אליוט, קרלו גינצבורג, נטלי זימון דייוויס, רוברט דרנטון, דניאל רוש, רוברט אוונס, פיטר ברק, רוברט סקריבנר, קוונטין סקינר, ליזה ג'רדין, סיימון שאמה, אנתוני גרפטון, סטיבן גרינבלט ואחרים . ככל בני דורם, אף הם הושפעו מההיסטוריה החברתית החדשה אך יישמו אותה לתחומי מחקר ולתכנים תרבותיים — לסיפורים יותר מאשר למִספָּרים — ובכך נבדלו מהיסטוריונים חברתיים דוגמטיים ומטריאליסטיים יותר דוגמת המרקסיסטים, הסטרוקטורליסטים או ה'אנאליסטים' מדורו או מחוגו של ברודל . ואולי נטייה זו להיסטוריה הומניסטית היא שהביאה אותם להתמקד דווקא בתקופה היסטורית כה עשירה מבחינה תרבותית ולהרחיבה הרבה מעבר לתחומי 'הרנסנס' — התקופה שמבחינות רבות הוחלפה ב'העת החדשה המוקדמת' . מכל מקום, לענייננו חשובה העובדה שבפרסומיהם של אותם היסטוריונים אפשר למצוא לראשונה שימוש שיטתי במונח זה, שעד אז לא היה מוכר כלל בהיסטוריוגרפיה . אמנם היו כמובן בעבר היסטוריונים דגולים— מראנקה ובורקהרדט עד יוהאן האוזינחה או לוסיין פבר — שחקרו ובמידה רבה יצרו את התקופה בהיסטוריוגרפיה המודרנית, אך הם לא השתמשו בקטגוריה זו של 'עת חדשה מוקדמת' . גם היסטוריונים שהיו פעילים בתחום המחקר בשנות החמישים, כמו יוּ טרוור - רוֹפּר, כריסטופר היל, לורנס סטון או פרנאן ברודל 12 302 . Starn, ‘The Early Modern Muddle’, p 13 יוג'ין רייס ( הבן ) ואנתוני גרפטון, אירופה בראשית העת החדשה, 1460 - 1559 , מאנגלית עדי הירש - גינזבורג ( תל אביב : רמות, 2000 ) . 14 על כך מסכימים כמעט כל החוקרים . ראו למשל את הקדמת העורכת ואת המאמרים הסוקרים את תחומי המחקר השונים בקובץ Writing Early Modern History , שנזכר לעיל .

מוסד ביאליק


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help