|
|
Page:11
11 מבוא השבת במקרא י התורה חוקים בדרך כלל אנו יודעים רק מעט מאוד על חיי ההלכה בתקופת המקרא . בספר שמירת מצוות ולהלכות שנהגו הלכהוהלכות רבים, אך מחוץ לספרים אלו אין בתנ"ך ביטוי ל אנו יודעים עליה יותר מעל תחומים הלכתיים ךו יודעים רבות, אלמעשה . גם על השבת איננ אחרים כמו פסח, ראש השנה, טומאה וטהרה או דיני נזיקין . בספרי הנביאים אנו שומעים תות נהגו לבקר אצל הנביאים, ועלו במיוחד למקדש ) מלכים ב ד כג ; ישעיהו סו ג ( . שבשב ועצרה" ) ישעיהו א יג ( . ן וא מקרא לא אוכל אבנוסף לכך נאספו וחגגו בחבורות "חדש ושבת קר לא נאמר אם העצרת נערכה במקדש או בעיירות ישראל, או אולי במקדשים המקומיים . המונח "קרא מקרא" התפרש בספרות חז"ל כהנחיהובבמות שעל קיומם מספר המקרא עלה לערךלקרוא בתורה . זו דרך ביטוי אופיינית לסוף ימי בית שני, כאשר לימוד התורה הת רה היהודית ובכל הכתות . אולם קשה לקבוע מה היתה משמעותו בתקופת המקרא ; בחמכונן ב מקובל בימי בית שני . ייתכן כי גם בתקופה הקדומה קראו בתורה, אם כי לא במבנה ה במקדש התחלפו המשמרות בשבת, כך יוצא מסיפור ההמלכה של יואש ) מלכים ב יא ה ואילך ; אך קשה 4 בית שני היה מבנה מסודר של משמרות,ימואילך ( . ושוב ! בידברי הימים ב כג ד להניח שמבנה זה נהג כבר בתקופת המקרא, אם כי היתה חלוקה כלשהי למשמרות . לשבת בספר יחזקאל מסופר על הקרבנות 5 מזמור מיוחד, שאולי חובר בשביל המקדש . הוקדש ורה . בנוסף תבארים בספר במדברהמיוחדים של השבת ) יחזקאל מו ד ( , השונים מאלו המתו מרכזיותה של השבת . נחמיה סוקר את תולדות ישראל, אך מזכיר רקלכך אנו שומעים על או שתיים, את איסור אחתביאים מחדשים גם הלכה מצווה אחת, את השבת ) נחמיה ט יד ( . הנ לאהמסחר בשבת ואת הנשיאה מחוץ לבית, שתי הלכות הקשורות זו לזו . מהפסוקים הללו המסחר הוא הלכה לעצמה, או רק תוצאה מאיסור טלטול . ההלכה המאוחרת רברור אם איסו הו מחדש, האיסורבחרה כידוע בפירוש הראשון, והפירוש מוכח מתוך איסור נוסף שישעי "ודבר דבר" ) ישעיהו נח יג ( , כלומר לדבר דברי חולין או דברי מסחר בשבת . מכאן גם ראיה סחר עומד לעצמו . נוספת לכך שאיסור המ בסך הכולל מספר העדויות רב יחסית, וברור ששבת היתה נושא מרכזי בחיי היחיד, הציבור . והמקדש בימי בית ראשון, ובראשית ימי הבית השני על כך ראו במבוא למסכת תענית . 4 יוחס לדוד, אך ייתכן שחובר רק מאוחר יותר . שימושו במקדש אינו מובטח, אם כי סבירור מצב . המזממזמור 5 ביותר .
|
הוצאת משנת ארץ ישראל
|