sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:12

] 12 [ מ ו ו ת 4 2 פ ע מ י ם ב ש נ י י ה חילופי דברים מילוליים במקום ובזמן . מילים אלה, שרומאן יאקובסון ( Jakobson ) כינה אותן "שיפטֵרים" ( shifters ) , מציינות את נקודת המבע המסוימת של הדובר בזמן ובמרחב ; לדוגמה, המילה "עכשיו" מתייחסת אך ורק לרגע שבו היא נהגית . עקב ההתייחסות המדויקת למיקום מדויק המילים האלה מתפקדות כ"סמנים", וכמו הסימן האינדקסיקלי מוטבעות במקום ובזמן מסוימים . אבל בהיותן חלק ממערכת סמלית, השפה, הן גמישות וניתנות להעברה ללא גבול, וכך ה"כאן" של אדם אחד נהפך ל"שם" של אדם אחר . הרעיונות הללו עומדים במוקד הפרק "האינדקס והאלביתי" ומפותחים בשלושת הפרקים האחרונים בספר בהקשר של "הצופה הרכושני" ו"הצופה המהורהר" . אולם ככלל, ההקשר של המחשבות המבוטאות בספר ממוקם במרחב שבין השיפטרים "אז" ו"עכשיו" שבהם פתחתי את ההקדמה . בהיותו אינדקס, הקולנוע בהכרח מקבע דימוי ממשי של המציאות על פני זמן . אולם כפי שאנסה להראות בשלושת הפרקים הראשונים, מציאותו של האינדקס מחוללת בעצמה אי-ודאות . ראשית, כל חומר גלם עובדתי מעורר, או אמור לעורר, תחושת אי-ודאות מעשית מבחינת היכולת לפרשו . האינדקס הוא עקבה חומרית של משהו, והיות שמשמעותו תלויה, ככלל, בסימנים איקוניים וסמליים מסדר שני, לא פעם הוא מובס או נבגד . אבל קושי אמורפי ובלתי מוחשי יותר עולה מנוכחותו של הזמן שהשתמר . הקולנוע משלב, אולי בשלמות רבה יותר מכל מדיום אחר, שתי תופעות שמהלכות קסם על האדם : הגבול בין החיים למוות וההפחה המכנית של רוח חיים בדמות דוממת — ובייחוד בדמות אדם דוממת . הגבולות המחוררים הללו מזמינים את השימוש במושג "אלביתי" ( uncanny ) ומובילים אל הוויכוח של פרויד עם ינטש ( Jentsch ) על כוחו של הישן אל מול החדש ועל האחיזה שקנו להן אמונות אי-רציונליות בנפש האדם . החלק הראשון של הספר דן במקרים האלה, שבהם המציאות אינה מצליחה להיחלץ מהלא-מודע של האדם . דימויים אלה, שבהכרח מוטבעים בזמן החולף, מזכירים בסופו של דבר את המוות יותר מאשר את החיים . התמות האלה חוזרות ומופיעות בחלקו המרכזי של הספר ונדונות בשלושת ניתוחי המקרה המרכזיים . בחלקו האחרון של הספר אני דנה בצופה המהורהר ובצופה הרכושני שצומחים מתוך הקולנוע המעוכב . הצופה המהורהר עסוק יותר במחשבות על היראוּת הזמן בקולנוע ; הצופה הרכושני שקוע בצורה פטישיסטית יותר בדימוי של הגוף האנושי . אבל ההבחנה הזאת מטעה ומזכירה את טענתו של

עם עובד


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help