|
|
Page:11
| 11 | מבוא ממחוזות המודרניזם האנגלוסקסי — ואשר השפיעה השפעה עצומה על דורות של יוצרים בכל תחומי האמנות . זך היה גם דוברה הראשי של פואטיקה זו, וניסח במאמרים ובמסות את האידאל הפואטי של שירת "החרוז החופשי" . אף ששירתו של זך אינה קורפוס חתום, נראה שאפשר לאתר בה שלוש תקופות יצירה עיקריות . הראשונה, בשנים 1955 – 1966 , כוללת את ספרי שירתו המרכזיים של זך : "שירים ראשונים" ( 1955 ) , "שירים שונים" ( 1960 ) ו"כל החלב והדבש" ( 1966 ) . בתקופה זו אף כתב זך את מאמריו המרכזיים ואת מסתו הגדולה "זמן וריתמוס אצל ברגסון ובשירה המודרנית" ( 1966 ) . התקופה השנייה, בשנים 1979 – 1984 , שנפתחה בקובץ השירים "צפונית מזרחית" ונחתמה בקובץ "אנטי מחיקון", סימנה את תחילתו של מפנה בשירתו של זך, שהחלה לטפל ישירות בחומרים חברתיים ופוליטיים באופן שלכאורה לא נתקיים בספרי השירה המוקדמים ( אך בלט בכתיבתו המסאית של זך באותה עת ) . התקופה השלישית, שראשיתה בספר השירים "כיוון שאני בסביבה" ( 1996 ) , סימלה בעיני רבים את מה שאחד משירי זך המוקדמים כינה "ירידת כושר הריכוז של המשורר" ; שירים אלו ניכרים ברדוקציה המינימליסטית שלהם, שהמשורר עצמו הציג אותה בספר "הזמיר כבר לא גר פה יותר" ( 2004 ) כנבירה ב"אשפת" העבר . הספר הנוכחי יתמקד בשלב הראשון של היצירה הזכית ; שלב גיבושה מול אסכולת שלונסקי - אלתרמן ושלב חדירתה אל לב הקנון של השירה העברית . הספר מבקש לבחון יסוד מהותי בעולמו של זך, שטרם זכה לבירור מחקרי כולל — מקום המוסיקה בעולמו . בחינת יסוד זה, כך נראה, תסייע להבין את מניעיה של המהפכה השירית שחולל זך ואת הליך השתלטותו על קנון השירה העברית בשני מובנים : הן מבחינת התהליך הפנים - יצירתי של השירה הזכית הן במובן החברתי - פוליטי המשתמע מקריאת שיריו ומאמריו של זך כטקסטים הנכתבים במרחב
|
|
|