|
|
Page:13
מבוא - נגעים 13 ם לפני שחין, מכווה או נגע של ממש . המחיהיהשחין ולמחיית המכווה, כלומר זה מצב בינילמחיית ה . יאחרי רפויה הראשון של הכווישומשמעה הדלקת או האדמומית ,נזכרת רבות במסכת נגעים התורה מדברת על כך שהשחין או המכווה הם עמוקים מהעור, כמו גם הנגע ( ויקרא יג ד, כא, כח ) . מהווה עבור לומדי התורה והמשנה קושי, שכן מחלות העור ועקבות חבלה ושרפה מתבטאים סימן זה מסתפקת בפרק המשנהיעה של העור . יתר דיני השחין דומים לנגעים, ולכןקדווקא בנפיחות ולא בש אחד בלבד המוקדש לשחין ולמכווה . לט ) - נתק ( ויקרא יג כט חר שהראש התקרח . עצם הקרחת אינה מהווה נתקהנתק הוא דלקת בעור הראש מתחת לזקן, או לא חלשות יהקרחת נגרמת בדרך כלל בגלל ה . אבל קרחת היא מקום מועד לנגעים אחרים,מג ) - ( שם מ שורשים או בגלל מחלת עור, ובאופן טבעי היא מצע נוח להתפתחות מחלות עור . הנתק גם הוא אלא שהשער,פ"י מ"א ) . סימניו דומים לנגעשקוע, ויש בו שער צהבהב ( ויקרא יג ל ) , דק ועלוב ( משנה פוי . פרק י עוסק בנגעי הראש, אבל רובישער לבן או שחור נחשב לסימן טהרה וראילוצהבהב ו הפרטים שוב דומים לנגעים רגילים . התנהגות המצורע . מו ) - לאחר פרשת נגעי האדם באים בתורה שלושה פסוקים המתארים את התנהגות המצורע ( מד במשנה אין דיון ממשי בהתנהגות המצורע, ורק מעט פרטים נזכרים בפרק יג ( מי"א ) אגב הדיון בתוצאות צרעת הבתים . כמה פרטים נוספים אפשר ללמוד מסדרי הטהרה שלו ( פי"ד מ"ב ) . על כל מתנהג כאבל ומצוי "בדד מחוץ למחנה" . לפי מסורת חז"ל הוא,פנים המצורע מנודה, בגדיו פרומים ירות ישראל, אך לא לעיר מוקפת חומה ( כלים פ"א מ"ז ) , כלומר בעיקר לא לירושלים . ירע נכנס לעמצו כאן אסור"מנודה" . "מנודה"כן הואלהיכנס לביתו, ואילובתקופת הביניים של תחילת טהרתו מותר תר ביחסי אישות,ובתשמיש מיטה, ולפי חז"ל מצורע מוחלט יושב מחוץ לעיר חומה ( לעיל ) אך מ פירושנו לפי"ד מ"ב ) . ראו לפחות לפי חלק מהתנאים ( , היא נגרמת כתוצאה מחטא ומסתיימת בטהרה רוחנית . "מחלות הקודש"צרעת האדם שייכת לתחום המוצעת לנגע . בספרות "דתית"מרכיב החטא אינו נזכר במקרא, אך הוא משתמע מעצם דרך הטיפול ה מה יש לו רק ביטוי אחד ברור, והוא הרמיזה ששכנוחז"ל מרכיב החטא בולט יותר . במסכת נגעים עצ של המנוגע הוא בבחינת "אוי לרשע ואוי לשכנו" ( פי"ב מ"ה ) . התוספתא מנצלת זאת לדרשה ארוכה שאין,ב ךו ח ז ו רב ע צ מ ךו פ ש פ שצא'לוואמר'אומרוהכהן,הכהןאצלבאהיהיותר : " 1 הרעלשוןעלאלאבאיןהנגעים אלאהאדםאתדןהמקוםואין,הרוחגסיעלאלאבאהצרעתואין . חזר,בגדיועלבאיןהןהרי . נתיצהטעוןלאוואם,חליצהטעוןבוחזר . ביתועלבאיןהןהרי . ברתיון מחוץישבבדדלאוואם,חוזרבוחזר,גופועלבאיןהןהרי . שריפהטעוןלאוואם,קריעהטעוןבו מצינושכןבאיןנגעיןהרוחגסותעלאףמאיררבימשוםאומראלעזרבןשמעוןרבי . מושבולמחנה ) . בספרות האגדה מופיעה עוד סדרת הצעות על איזה חטא, או חטאים, בא 526'" ( פ"ו ה"ז, עמבעזיהו שישאדםהלכה'למריםאלהיך'העשהאשראתזכור'"כגון,פירושנו לפי"ב מ"ה ) ראועונש הצרעת ( 1 ראו גרוזמן, לשון הרע .
|
הוצאת משנת ארץ ישראל
|