|
|
Page:11
מבוא - טהרות 11 בדרך כלל גמר מלאכה של זיתים הוא שלב מסוים . מ"ד ) - מ"אבמשמעות שונה ( פ"ט"גמר מלאכה" הוא מונח לסיום של כמות הזיתים"גמר מלאכה"ואילו במשנה שם,בסחיטת השמן של כל זית וזית אם אדם : המקובל . פרשנות זו מקלה ביותרשל אדם . אותו מונח משמש אפוא במשמעות שונה מ תים אחד שטרם טופל כל היבול אינו מוכשר לקבל טומאה . כך נוצר מעין "מקלטיהשאיר לעצמו כלי ז המאפשר לעבד את כל הזיתים ללא חשש טומאה, וזאת על ידי השארת כמות קטנה בלתי "טומאה ת ; מעובד ; ,671 עמ' "ההתוס', פ"י – על פני האדמה ; פ"י מ"א ומ"ג – ורין להןאם טה ; מופיע גם בתוספתא אך רק בטהרותד,פ"י מ" – משט ( י ) ח של אדמה ; פ"י מ"ה – מקום מופנה גם כאן לא רק הביטוי מיוחד אלא גם ההלכה, שחפץ טמא הופך לטהור לאחר זמןט . פ"י מ" – מיישנן לטהר ללא טבילה, המשנה שם מקלה בצורה דרמטית ומאפשרתבאופן כללישלא נעשה בו שימוש . בולת הנהר . יכולל אפשרות לטהר את הכלים בש מונחים מיוחדים יש כמעט בכל מסכת, ומיום שעמדנו על התופעה מצאנו אותה והצגנו אותה ניכרבפירושנו . לדעתנו היא מעידה על עריכות בבתי מדרש שונים, כך שלמרות העריכה המאחידה שימוש באותו מונח במשמעויות, . יתר על כןיםשונותנההלכות בנוסחים ובסגנונוסחוןבמקורש 6 שונות מעיד ביתר שאת על התופעה . ייתכן שהבדלי המונחים מלמדים שאין למשנה עורך אחד ( רבי ) , פעתו על סגנון הטקסט הייתה חלקית . שאו שה כללים . כמו רמספהעוסקות בפרטים, וגם כלליםרבותמשניות,גם במסכת שלנו, כמו במסכתות אחרות כלומר הם חלים רק על חלק,מסכתות בסדר טהרות בדרך כלל אין הם כללים מלאיםהביתר דוגמאות : ונדון בכך בכל משנה ומשנה . ,מהמקרים ; "כל הטמאות כשעת מציאתן" ( פ"ג מ"ד ) . שתי המשניות הבאות כוללות דוגמאות לכלל, והנמקות לו ; "ו ) ( פ"ג מ"וכל שאין בו דעת להישאל ספיקו טהור" "כל הנתלין, וכל הנגררין, ספקן טמא מפני שהן כמונחים . וכל הנזרקין ספיקן טהור, חוץ מכזית מן המת . וכל המאהילות שהן מטמאין מלמעלה כלמטה ואם היתה טהרה נזרקה על גבי כזית מן המת ; ) 366פ"ג הי"ד, עמ' תוס', טהורה" ( 7 עצמובפני מהספקות הללו הוא כלל דכל אח . "אלו ספיקות שטיהרו חכמין" ( פ"ד מ"ז ) ; . לטומאה מקום" ( פ"ד מ"ג ) יש" 6 ראו למשל הביטוי "העלם אחד" שבמשנת שבת ( פי"ב מ"ד ) משמעו שכחה אחת בזמן מרובה, ואילו במשנת כריתות פ"ג מ"ב, מ"ז ועוד משמעו בבת אחת . 7 ג ראינו שהתוספתא מנסה לזהות ולדרג את שני הכללים או האבחנות ( "רשותבפירושנו לפ"ד מ" יחיד / רבים" ו"יש דעת להישאל" ) , אבל למעשה אלו שני כללים שכל אחד מהם חל על סדרת מקרים ואף אחד מהם אינו חל על כל המקרים .
|
הוצאת משנת ארץ ישראל
|