|
|
Page:9
מבוא - טהרות 9 כגון "דיני הטומאות והטהרות מתחילין מן הגדול, דיני,פירושנו לה ) ובאזכורים נוספיםראומ"ח ו מאות במקוואות . "והיו שואלין לו בטהרות בטו ; נפשות מתחילין מן הצד" ( משנה, סנהדרין פ"ד מ"ב ) אמרו לו רבי מה הוא זה ? אמר להם טמא . מה הוא זה ? אמר להם טהור . והיה משיב על טמא טמא ) ועוד . עד כאן טהרות הוא תחום לימוד, וממילא 08א פכ"ה, עמ'"נו,ועל טהור טהור" ( אבות דרבי נתן ח ע"א ועוד ) . במספר נידה ; גלש המונח והפך במקורות אמוראיים גם לשם הסדר ( בבלי, שבת לא ע"א קטן של מקרים יש אפשרות לפרש את המונח כשם של מסכת . , מנגבה והיא טהורה . ושלגוי"גת של אבן שזפתה : בבבלי עבודה זרה מצוטטת המשנה בפ"ה מי"א שם אף על פי שקלף את הזפת, הרי זו – רבי אומר ינגב, וחכמים אומרים יקלוף את הזפת . ושל חרס – עץ "כדרך שאמרו ביין נסך, כך אמרו : . הגמרא שם קובעת שכך גם הדין בטהרותע"ב ) ( עדאסורה" 4 בטהרות . כלפי לייא ( עה ע"א ) . ? בטהרות קיימינן ! אלא כדרך שאמרו בטהרות, כך אמרו ביין נסך" הטענה היא שבטהרות הדין מופיע במפורש, והכוונה למשנה האחרונה במסכת טהרות שלנו . אם כן וי להיות שם המסכת . למען הדיוק, המשנה בעבודה זרה שונה ממשנת טהרות "טהרות" כאן עש ,בפרטים . ייתכן שהבבלי התעלם מהשינויים הקלים ( כך למשל כלי חרס אינם נזכרים במשנת טהרות ) אך גם ייתכן שהבבלי מצטט לא את משנתנו אלא ברייתא מתחום טהרות ולא מהמסכת המוגדרת "אמר ליה : לא מתני : מיוחס לאחד האמוראים הבא בטענות על חברומצטט טיעון ההואשלנו . עוד גוים ] דתניא, רבי שמעון בן יוחי אומר : קבריהן של ? מר טהרות ? [ האם אדוני לא שנה את "טהרות" בבא מציעא קיד ע"ב ) . אם כן האמורא ( " מרעיתי אדם אתם' . . . ואתן צאני צאן'אין מטמאין, שנאמר שקברי גויים אינם מטמאים . אמנם הציטוט שלפנינו הוא בלשוןהאומרתמצטט משנה בטהרות שהיא הדרך להביא ציטוט מברייתא, אבל לא שמענו שברייתות מכונות בשם כוללני כזה,"תניא" "טהרות" . אין צריך לומר שציטוט זה איננו במשנה ואיננו בתוספתא אלא הוא ברייתא בבבלי בלבד . השערה שהייתה פעם מסכת טהרות אחרת שאיננה המסכתשני המקרים האחרונים מחזקים את ה מאוחרת יותר ) . גם במבוא למסכת כליםלישלנו אלא היא יצירה אחרת שאבדה ( אולי קדומה יותר, או . שתי"מסכת כלים הקדומה"אותו כינינושהצענו שהבבלי והתנאים מכירים יצירה קדומה יותר ים במקבילות בבבלי ללאיעוד פעמההזאת מופיעההשערות מצטרפות . עם זאת יש להעיר שהברייתא המינוח "לא מתני מר טהרות ? " ( בבלי, יבמות ס ע"ב, כריתות ו ע"א ) . הציטוט הידוע יותר הוא תרומות פי"א ה"ג, ( "כל דתרומות ודטהרות שמועה בשם רבי לעזר"קובע ש, שם התלמודשלמיירוהמ הביא ציטוט זהזוסמןגםכל המימרות בתרומות ובטהרות רבי זעירא למד מרבי ליעזר ) . – מז ע"ד ,זאת משום שלדעתו תרומות הייתה המסכת הפותחת בסדר,הוא כל סדר זרעים"תרומות"שיער שו א ראש יה"תרומות"היא שם הסדר . אנו מפקפקים בהסבר זה, גם משום שהטיעון ש"טהרותגם "ו , . סדר טהרותכלל ועיקרבירושלמייםמופיעינםוגם משום ששמות הסדרים אהסדר נראה מאולץ אינו מופיע בירושלמי ולא במדרשי ארץ ישראל אלא רק במדרשים בבליים מאוחרים ( במדבר,למשל וכן במדרש תהילים ( יט יד ) שהוא מאוחר ויש בו השפעה בבלית, גם אם עיקרו ,רבה, קהלת רבה ) למדי, אך רקותרבפעמיםסדרים אחרים נזכרים במדרשים בבלייםישראלי . שמותיהם של - ארץ תרומה א ) . מדרש – ישראלי מאוחר למדי ( מאה שישית בערך ) והוא מדרש תנחומא ( בובר - במדרש ארץ 4 כלפי אפוא, או כלפי היכן, כלומר על מה נסוב המשפט .
|
הוצאת משנת ארץ ישראל
|