|
|
Page:8
מבוא - טהרות 8 ברשות היחיד כל אחד עיצב את עולמו, ובסוף המבוא למסכת כלים כתבנו על עיצוב רשות הפרט של ה יותר . התקנת "מקלטי טומאה" מתאימים . ברשות הרבים הבעיה הייתה קשה הרבעלהיחיד ו האיסיים פתרו את הבעיה בקלות . הם התבודדו ויצרו לעצמם עולם מלאכותי מנותק . מובן שעולם זה בפועל רק בודדים התבודדו במחנה הכיתתי . יש להניח שרבים מבני כתות מדבר ובמקצת, אוטופיהוא ה אידאולוגיהאבל לפחות נוצר,בהם התגוררושיהודה, וההולכים בדרכם, היו מעורבים בחיי הכפרים לא היו יכולים לבחור בפתרון זה של,שומרי הטהרה ) – גם חכמים ( פרושיםו,הניםושל התבדלות . כ התבדלות קיצונית . בחצר המשותפת חיו שומרי טהרה עם עמי הארץ, נשים טהורות עם טמאות . החלק השני אוגד בתוכו הלכות רבות העוסקות בנושא, כפי שנראה בדיוננו בסדר המסכת . טומאת מאכלים . 3 . נספחוכנגד זאת אלבק רואה בופורסטנברג רואה בחלק האחרון ( מפ"ח מ"ו ) את גרעין המסכת, אינו ברור לנו . יש"גרעין המסכת"לדעתנו אין סיבה לראות ביחידה זו את גרעין המסכת . המושג במסכת, כמו ברוב מסכתות הש"ס, עיבוד וליקוט של חומרים שונים . ברור שיחידה זו כיחידה שלמה . אנו רואים בגוש משניות זה חטיבהאיא מדור רבי, שכן החכמים הנזכרים בה הם גם חכמי דור אושה רגילה . החטיבה פותחת במשנה אחת העוסקת בדיני טומאת אוכלין ( פ"ח מ"ו ) , ולאחריה שני פרקים א הי,"כלל אמרו בטהרות . . . ",ומחצה העוסקים בטומאה רגילה של אוכלים . כנראה המשנה הראשונה סיום החלק העוסק בטומאת אוכלין ( אכילת מאכלים טמאים ) , ומציגה את הכלל המרכזי של המסכת . ההמשך עוסק בטומאת אוכלין, אך לא באכילת מאכלים אלא בדינים שונים הנוגעים לשלבי הטומאה זיתים ( פ"ט מ"אדן במ"ט ) , לאחר מכן - של מאכלים . הגוש מתחיל במשקים המטמאים בנגיעה ( פ"ח מ"ז מ"ח ) . אין מדובר באכילתם אלא בשאלה ממתי הפרות הללו מקבלים - פ"י מ"ב ) ובענבים ( פ"י מ"ב - טומאה, ובהלכות בית הבד והגת . זו אפוא יחידה נפרדת העוסקת בשאלות המיוחדות של התוצרת החקלאית הזאת . פריאורקליחיבורבשאלתעוסקהראשוןהפרק . אוכליןבטומאתנוסףעיסוקישעוקציןבמסכת בנושאיםעוסק ) ג - בפרקים ( השניהחלק . אוכליןלטומאתקשורכיאםשונהענייןוהוא, ) אוכליןידות ( . ממששלנוהמסכתשל שם המסכת מונח זה . בדרך כלל "טהרות" הוא שם כללי לעיסוק הממשי באוכלים טהורים, או בחפצים טהורים מופיע מאות פעמים בספרות התנאים והאמוראית . העוסק ב"טהרות" סתם הוא מי שעושה עבודה 3 כלשהי בחפצים טהורים, ובעיקר במאכלים טהורים "כל : מסופר על בית הלל ובית שמאי,למשל, . כך משנה, " ( הטהרות והטומאות שהיו אלו מטהרין ואלו מטמאין, לא נמנעו עושין טהרות אלו על גבי אלו "אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל, אבל מגדלין בסוריא ובמדברות שבארץ : וכן,יבמות פ"א מ"ד ) ישראל . אין מגדלין תרנגולים בירושלם מפני הקדשים, ולא כהנים בארץ ישראל מפני הטהרות" הוא מונח"טהרות"הם החפצים הטהורים . אבל לעתים רחוקות"טהרות" ( משנה, בבא קמא פ"ז מ"ז ) . חגיגה פ"א משנה,כללי ללימוד נושאי טומאה וטהרה . ככזה הוא מופיע ברשימת מקצועות התורה ( 3 ה ע"ב ; בכורות ל ע"א . להלן פ"ח מ"ו ; בבלי, פסחים מ
|
הוצאת משנת ארץ ישראל
|