|
|
Page:6
מבוא - טהרות 6 ( ה ) ואיש אשר יגע במשכבו יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב : שב על הכלי אשר ישב עליו הזב יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב : י ( ו ) וה גע בבשר הזב יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב : ( ז ) והנ ק הזב בטהור וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב : ( ח ) וכי יר ( ט ) וכל המרכב אשר ירכב עליו הזב יטמא : הערב והנושא אותם יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד גע בכל אשר יהיה תחתיו יטמא עד ( י ) וכל הנ הערב : ( יא ) וכל אשר יגע בו הזב וידיו לא שטף במים וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב : ( יב ) וכלי חרש אשר יגע בו הזב ישבר וכל כלי עץ ישטף במים : במים חיים וטהר : ( יג ) וכי יטהר הזב מזובו וספר לו שבעת ימים לטהרתו וכבס בגדיו ורחץ בשרו רים או שני בני יונה ובא לפני ה' אל פתח אהל מועד ונתנם אל ( יד ) וביום השמיני יקח לו שתי ת הכהן : לה וכפר עליו הכהן לפני ה' מזובו : ( טו ) ועשה אתם הכהן אחד חטאת והאחד ע ( טז ) ואיש כי תצא ממנו שכבת זרע ורחץ במים את כל בשרו וטמא עד הערב : ד וכל עור אשר יהיה עליו שכבת זרע וכבס במים וטמא עד הערב : ( יז ) וכל בג תה שכבת זרע ורחצו במים וטמאו עד הערב : ( יח ) ואשה אשר ישכב איש א גע בה יטמא עד הערב : בה בבשרה שבעת ימים תהיה בנדתה וכל הנ ( יט ) ואשה כי תהיה זבה דם יהיה ז יו יטמא : ( כ ) וכל אשר תשכב עליו בנדתה יטמא וכל אשר תשב על גע במשכבה יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב : ( כא ) וכל הנ גע בכל כלי אשר תשב עליו יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב : ( כב ) וכל הנ שבת עליו בנגעו בו יטמא עד הערב : וא י ( כג ) ואם על המשכב הוא או על הכלי אשר ה וטמא שבעת ימים וכל המשכב אשר ישכב עליותה ותהי נדתה עליוב ישכב איש א ( כד ) ואם שכ יטמא : מאתה כימי ( כה ) ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים בלא עת נדתה או כי תזוב על נדתה כל ימי זוב ט וא : נדתה תהיה טמאה ה ( כו ) כל המשכב אשר תשכב עליו כל ימי זובה כמשכב נדתה יהיה לה וכל הכלי אשר תשב עליו טמא נדתה : מאת יהיה כט ( כז ) וכל הנוגע בם יטמא וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב : ( כח ) ואם טהרה מזובה וספרה לה שבעת ימים ואחר תטהר : רים או שני בני יונה והביאה אותם אל הכהן אל פתח אהל מועד : ( כט ) וביום השמיני תקח לה שתי ת מאתה : ן לפני ה' מזוב טלה וכפר עליה הכה ( ל ) ועשה הכהן את האחד חטאת ואת האחד ע מאתם בטמאם את משכני אשר בתוכם : תו בטמאתם ולא ימזרתם את בני ישראל מט ( לא ) וה ( לב ) זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע לטמאה בה : ( לג ) והדוה בנדתה והזב את זובו לזכר ולנקבה ולאיש אשר ישכב עם טמאה :
|
הוצאת משנת ארץ ישראל
|
|