|
|
Page:10
מבוא - ים כרך א כל 10 זבים . במשנת אהלות מופיע המונח ביחיד ( "בא במידה" ) , והוא ייחודי למסכת זו . כמו כן : "מטמאין ) . 485ומטהרין אפילו עשרה פעמים ביום" ( רק בתוספתא, כלים בבא מציעא פ"ה הי"ד, עמ' , כגון המונח "בלוע" ( ראויש גם מונחים שהיינו מצפים למצאם אך הם נעדרים, אף שתוכנם מופיע פירושנו לפ"ט מ"ד ) . יש במסכת גם תפיסות הלכתיות מיוחדות שאין להן מקבילות, או שרק בספרא הבנויה במקביל למשנת כלים יש להן מקבילה, כגון הכלל בדבר טלאי התלוי "אחר הברייה" ( פכ"ד מי"ז ) . התפיסה לתוספתא שנצטט בפירוש למשנה, וכן מונחיםשהטלאי צריך להלום בצורתו את הכלי ייחודי למשנה ו נוספים שייחודם בעייתי יותר מסיבות שונות . בכל מסכת מששת סדרי המשנה מצאנו מונחים ייחודיים . לעתים הדבר נובע מנושא המסכת ותוכנה ההלכתי, אך לעתים הם מלמדים על עריכה שונה וייחודית . ריבוי החריגים הייחודיים הללו מצביע על לפנינו עריכה שונה מאשר מסכתות אחרות . אולי הדבר קשור גם לאופי ה"כזואיסטי" של מסכתכך ש כלים . גם את תופעת ריבוי ההלכות ה"כזואיסטיות" זיהינו במסכתות אחרות בסדר, והיא כנראה ממאפייני סדר טהרות . היעדר הבסיס המשפטי, והסגנון ה"קזואיסטי" הקיצוני, הם אולי הסיבה לכך אים פקפקו האם המסכת מתורצת . שאמור הכללים שבמסכת במסכת גם כללים רבים, רובם כללים המופיעים בספרות המשנה והתלמוד והם מכללי היסוד, כגון ) או מאווירו ( תוס', שם ) , ולא 575שכלי חרס נטמא רק מתוכו ( תוס', כלים בבא קמא פ"ו ה"ב, עמ' מ"ב ואילך ועוד ) , אך הניסוח המופיע בתוספתא מופיעמאחוריו . זו הלכה בסיסית החוזרת הרבה ( פ"ב רק פעמים מעטות . עם זאת, בין המקרים השונים מסתתרות גם מחלוקות על כללים ידועים ומפורסמים . כך למשל : כלי עץ וזכוכית פשוטיהם טהורים ומקבליהם טמאים ( פ"ב מ"א ) . החצי השני מתקיים תמיד, אלא ה לא יקבלו טומאה . אבל כלי עץ פשוט לעתים מקבל טומאה, וכאלהאם כן יש סיבה אחרת שבגלל הם הסולם, הקולב, חלקי הנול ( פכ"א מ"א ) , חלקי המחרשה ( שם מ"ב ) ועוד . כמו כן בפי"ב מ"ח יש כנראה מחלוקת על גולמי כלי עץ . "גכלי חרס מטמא רק מבחוץ ( פ"ב מ"ב ) , ורק אם יש לו תוך ( פ"ב מ"א ) . בדיוננו במשנה פ"ב מ הראינו שיש החולקים על כלל מפורסם ונפוץ זה . כלי נתר הם ככלי חרס ( פ"ב מ"א ) . גם על העיקרון שכלי נתר אינו מטמא מאחוריו יש מחלוקת מעין המחלוקת שבסעיף הקודם . כל שטהר שעה אחת אינו נטמא ( תוס', כלים בבא קמא פ"ב ה"י ; פ"ג ה"ט ; פ"ז הט"ו ) . בדיוננו שכלל זה אינו מתקיים תמיד . כך כלי שנשבר ותוקן בטפלה צריך היה להיות טהור תמיד, במשנה ראינו אך בפועל אם התיקון יציב הוא טמא . יתר על כן, אם הותקן למלאכה אחרת הוא יקבל שוב טומאה . טומאה עוברת בפותח טפח, ובכלל מידה זו היא המידה המרכזית בדיני טהרה . בפועל מצינו רטים שונים . בית שמאי ובית הלל מציעים מידות קטנות יותר ומותאמות לכל מקרה מחלוקות על פ
|
הוצאת משנת ארץ ישראל
|