|
|
Page:11
מבוא - פרה 11 , עם ישראל . קיומו של המקדש והיותו מוסד מרכזי ליהדות התקופה הם בבחינת עובדה היסטורית על כן יש מקום – הוא חיכה אז וממשיך לצפות כיום לבניינו המחודש , אהב את מקדשו והתפאר בו יש מקום לשאול , מעבר לשאלת האמת ההיסטורית . לשאול כיצד עיצבו התַנאים את זיכרון המקדש המקורות התנאיים , למשל . או לא ראו לנכון להדגיש , מה רצו חכמים להדגיש ומה נטו להשכיח 5 והאמוראיים מותחים ביקורת נוקבת על הכוהנים הגדולים ן הסתם אם ומ ; אך לא על המקדש כמוסד , . אך לכך אין רמז במקורות , גם התנהלות המוסד חשודה – המנהיגות חשודה ודומה שניתן להבחין , השאלה כיצד עיצבו חכמים את דמותו של המקדש עומדת אפוא ברשות עצמה . ולא באנו אלא להציג עקרונות ראשוניים , עם זאת נדרש דיון מפורט בשאלה זו . בעקרונות מספר אלא גם , של המקדש מחייבת כמובן עיון לא רק בשאלות הארגוניות שנדונו לעילסיכום דמותו . דיני ערכין וכיוצא באלו , פרטי הקרבנות : בצדדים אחרים של המוסד , במבוא למסכת שקלים עמדנו על מרכיבי עיצוב הזיכרון ההיסטורי של המקדש העולים מן המסכת . וי במסכת פרהובמבוא זה נעמוד על אותם פרטים שיש להם ביט ההלכה . בעיני חכמים המקדש הוא מקום שניתנת בו חשיבות רבה לשמירה על פרטי ההלכות . 1 המעמד . ההכרזה ופרטים אחרים , זווית העמידה של הכוהן הגדול , מכתיבה כל פרט בשרפת הפרה גם התוספתא מדגישה שאם שינה ) . ט " ג מ " פ ( מצטייר כזמן שמקפידים בו ביותר על מצוות טהרה ) . 632 ' עמ , י " ג ה " פ ( פסול ואיןישראל,שלעוונותיהםבושמתכפריםמקום , מרכזייהודי . בעיני חכמים המקדש הוא מוסד 2 אךבמקדש,בעבריינותאובשחיתותחשדשלהטחהכלאין . רחוקותלעתיםאלאנוהגיועלביקורת אישית . במסכת פרה בא הדבר לידי ביטוילהעצמהעצמתםאתשמנצליםכוהניםעלטענותמצינו והתקינו כל אחד כבשׁ"שחץ"בביקורת המצויה במקורות מחוץ למשנה על הכוהנים הגדולים שנהגו ב לעצמו . המשנה רואה בעשיית הכבש הידור הלכתי ( פ"ג מ"ו ופירושנו שם ) , אך במקורות המקבילים שייתו של הכבש ( מזהב ) , ועולה ביקורת על כך שבעצם לאמופיע תיאור מפורט של העושר שהופגן בע כל כוהן חייב היה להתקין כבש לעצמו . אנו סברנו שביקורת זו מופרזת, ודווקא עובדה זו מעידה על עיצוב הזיכרון של המקדש כמקום עשיר, תוך ביקורת על הכוהנים המפריזים בהוצאות ראווה . . וביטוי לה ' והעושר הוא דרך לעבודת ה , ועשיר עד למאודבעיני חכמים המקדש הוא מבנה מפואר . 3 במקרה של , כאמור . אלא בהקשר של מלחמות , אינם נזכרים , שאף הם בוודאי היו , ימים של מצוקה במשנה . מסכת פרה באה לידי ביטוי דווקא הביקורת על הוצאות מופרזות ועל שחצנותם של הכוהנים . חריפה יחסית ) למשנהשמחוץ ( והביקורת , העושר מודגש פחות ורוב עם מצוי , סדרי הטקס מוקפדים ומופלאים . בעיני חכמים המקדש הוא שיא הסדר והאסטטיקה . 4 ) . י " ז ומ " ג מ " פ ( רוב עם מצוי גם במעמד פרה אדומה . תמיד במקדש אך הוא מהווה זירה מרכזית , בעיני חכמים המקדש נישא מעל למחלוקות הפוליטיות בעם . 5 ) . ז " ג מ " פ – חכמים ( = לעימותים בין צדוקים ופרושים בכך , אמנם הכוהנים הגדולים הם צדוקים . בעיני חכמים המקדש מתנהל על ידי חכמים וההלכה . 6 . אך ההלכה מכתיבה את דרכי התנהלותו של המוסד , ל " גם חז " מודים " 5 ראו פירושנו ליומא פ"א מ"א .
|
הוצאת משנת ארץ ישראל
|