|
|
Page:8
מבוא - עוקצין 8 האוכל" המצוי רק במשנה ובתוספתא עוקצין . בפירושנו לפ"א מ"ב נזכיר עוד שני מונחים ייחודיים : והטהורבטומאתוטמאכן "ה ו , מונחים ייחודיים לתוספתא עוקצין שניהם", עד חלל " ו " סל עליון " נח "עציץ שאינו נקוב"," ( פ"ב מ"ט ) . ייחוד נוסף יש בכך שהמשנה ( פ"ב מ"ט ) אינה משתמשת במויאכל וגם במשנה הבאה לא נעשה שימוש במונח הברור, "עציץ נקוב" . כמו כן, בפ"א מ"ג המונח "מלעין" ייחודי למשנתנו ולתוספתא עליה, וכן נראה שהמשנה בפ"ג מ"א משתמשת במונח אחר מאשר המשנה ין מספרם רב יחסיתבטהרות ( פ"ח מ"א ) . מונחים ייחודים יש כמעט בכל מסכת, אבל במסכת עוקצ לגודלה הצנום של המסכת . אם נצרף את כל התופעות המיוחדות שעמדנו עליהן מתגבשת תמונה שמשנת עוקצין נערכה לאחר עריכתן של משניות אחרות ( כלאים, שביעית, טהרות ועוד ) ובידי עורך אחר מזה של המשניות עריכתן הסופית של כל המשניותהרגילות . כמובן איננו יכולים לקבוע שמשנתנו נערכה אחרי האחרות ; ייתכן שהיא מאוחרת רק לעריכה ראשונית שלהן . ואכן במסכתות כלים וטהרות עמדנו על 4 כך שכנראה הייתה עריכה קדומה למסכתות אלו , וייתכן שעוקצין רק מאוחרת לעריכה הראשונה אנו מסבירים גם אתהזאת, אבל מכל מקום היא שלב נוסף ומאוחר קצת יותר מסתם המשנה . כך השימוש הלא מדויק בקבוצות הספרותיות של צמחים, תופעה שעמדנו עליה לעיל . התוספתא לעוקצין כידוע הוצגו במחקר שתי גישות עיקריות ליחס בין עריכת המשנה לעריכת התוספתא . אפשטיין על עריכתה . וגולדברג ראו בתוספתא שלב מאוחר לעריכת המשנה . התוספתא מתבססת על המשנה ו פרידמן, לעומת זאת, הראה שהמשנה מתבססת על התוספתא, בעיקר על חומרים שבה, אך גם על 5 עריכתה . לדעתנו בדרך כלל אכן המשנה קודמת לתוספתא והתוספתא נערכה סביב המשנה . קריאת התוספתא כטקסט עצמאי פשוט בלתי אפשרית . יתר על כן, לעתים אף הצענו שפירושי התוספתא נה אינם מקוריים אלא נוספו הגדרות וטקסטים שנועדו להסביר את המשנה או את עריכתה . למש ברם לעתים אכן המשנה משתמשת בתוספתא . פרידמן ריכז כאמור דוגמאות מרשימות לכך . במסכת שלנו נראה שאכן לעתים המשנה מתבססת על התוספתא, כגון פ"ב מ"ד שבה המשנה מסתמכת על או שהתוספתא היא תירוץ לקושי עריכתי במשנה . בפירושנו לפ"ב מ"ה נצטט עריכתה של התוספתא, . פירוש זה איננו רֵאלי והוא מצביע על תוספתא "לקלף"זה"לפקל"את התוספתא המפרשת ש מאוחרת המבארת טקסט קודם, שכבר אינו מוכר, ומסבירה אותו בצורה לשונית מצומצמת ולא תא היא המקור למשנה . תופעה מיוחדת נראה בפירושנו לפ"ג מדויקת . לעומת זאת בפ"ג מ"ח התוספ אחרת שלא השתמרה בידינו . בכך ע ל מ ש נ ה ק ד ו מ המי"א . שם נגיע למסקנה שהתוספתא מגיבה נוסף נדבך נוסף לטענה שאי פעם הייתה עריכה קדומה של מסכת עוקצין או של חלק ממנה . להרחיב בהם : בדיון הכללי צריך לזכור שני נתונים שלא כאן המקום . לפחות חלקים מהתוספתא נערכו גם כיצירה עצמאית, מקבילה למשנה או אולי לפני המשנה . 1 4 ראו במבואות למסכתות אלו . 5 . את הדיון סקרנו במבוא הכללי לפירוש המשניות
|
הוצאת משנת ארץ ישראל
|