|
|
Page:6
מבוא - עוקצין 6 חיבור" אינו מונח פיזי אלא מונח הלכתי, כשם ש"רשות הרבים" או "כרמלית" הם מונחים פיזיים" "רשות הרבים" מבחינה מילולית היא מקום השייך לרבים, אבל בדינישקיבלו משמעות הלכתית . כך שבת משמעות המונח היא שטח מוקף קירות ובדיני טהרות משמעו שטח שמתרכז בו ציבור גדול . חיבור" במסכת אחת מחייב "חיבור" נדונו במסכתות הקודמות, כל אחד במקומו . ריכוז הדיון על"דיני תם גם בדוגמאות . ההגדרה הכללית של חיבור היא כפולה . קודם כולחזרות ברמת הכללים, ומן הס מדובר במה שמחובר מבחינה טבעית לכלי, לירק או לפרי . מה שמנותק ודאי איננו חיבור . הכלל השני הוא או הדרך להחזיק בפרי או הנוהג להגיש"צורך"המלאכה בכלי, ובפֵרותלצורךהוא שהחיבור נחוץ . במסכתות"יד"נוי, או לשמירה על איכות הפרי . צורך זה מוגדר במסכת כאת הפרי עם החיבור ל אחרות ראינו שידית של כלי, למשל, נחשבת לחיבור, אך רק אותו אורך הנחוץ להחזקת הכלי, ולכל כלי ביקוע אורך ידית משלו . בידית ארוכה יותר החלק המיותר אינו נחשב לחיבור . כלומר מוט עץ של 1 קרדום 2 ה אחת, או חבל של מיטהשהוא יחיד , חלקו "חיבור" מבחינה הלכתית וחלקו אינו חיבור מבחינה הלכתית, אף על פי שבפועל שני החלקים מחוברים לכלי באותה מידה . אם כן "ידית" היא היא מונח הלכתי שנגזר ממנו אבל מובנו רחב יותר, והוא לאוכל ולא לכלי עבודה . "יד"מונח טכני, ו ח י ב ו ר יהשאלה האם הגרעין נחשב למחובר . בהקשר זה המשנה מציגה כלל : באוכל תעלה גם . הכלל שחיבורי אדם אינם חיבור מוצג ככלל בסיסי מוסכם ( משנה, אהלותא ד ם א י נ ם ח י ב ו ר ) . אבל הכלל צר מאוד, הרבה פחות ממשמעותו המילולית . 786פ"ג מ"ד ; תוס', עוקצין פ"א ה"ז, עמ' ה היא חיבור כמו שהזכרנו לעיל, וכן חבל שמסרגים בו את המיטהכך, למשל, ידית של כלי עבוד מ"ב ) , ואלו הם בוודאי חיבורי אדם, ובכל זאת נחשבים ל"חיבור" . הכלל הוא - ( משנה, כלים פי"ט מ"א כנראה חלקי ביותר, ומדבר על חיבורים זמניים מאולתרים ולא על חיבורים מסיביים ( תקניים ) . "מלאכותית"למסכתות מעילה וקינים בכך שהיא במידה מסוימתמסכת עוקצין מצטרפת אפוא כמותן, כלומר מסכת שלמה המוקדשת לנושא רוחב ואגב כך מלקטת חומר המצוי בעריכה דומה או שונה במסכתות אחרות . אמנם יש במסכת עוקצין גם ניסוחים חדשים, אך בעיקר הרחבות בנושאים אך ללא הניסוחים הייחודיים של "יד" ו"שומר" . גם השאלה שכבר נדונו . כאמור, הלכות חיבור נדונו , עם הגרעין או בלי ( פ"ב ) , נדונה במשפט קצר ביומא פ"ח "כביצה"או ה"כזית"כיצד מודדים את נפח ה מ"ב, וכאן ( במסכת עוקצין ) היא נדונה בהרחבה . פרק ג עוסק במחשבה והכשר, והנושא מסוכם . המסכת מפרטת אפוא נושאים שנזכרו בקצרה מספקתבקצרה במשנה הראשונה של מסכת טהרות במקומות אחרים, ומפרטת בהם פירוט רב, ובמידת מה מיותר . מה שמאפיין את המסכת הוא אפוא 3 פירוט רב מהרגיל במקבילות . כנגד זה אין במסכת שום עיסוק בבעיות האחרות של גמר מלאכה או הכשר . הדבר יובלט בפירושנו לפ"א מ"ה . וביל לאבחנות שאינן במשניות אחרות, כגון המינוח "יד" ו"שומר" ( פ"א מ"א ) . התביעה למעךהפירוט מ "כנגד האוכל"את החלל חריגה בעולם ההלכתי של המשנה ( פ"ב מ"ח ) , וגם ההגדרה המרחיבה שמה ש הוא אוכל ( פ"א מ"ב ) היא הרחבה הנובעת מהעיסוק וההתמקדות בפרטים . 1 ט מ"ז ופירושנו לה . "כלים פמשנה, ראו 2 פי"ט מ"ב ומקבילות שהבאנו בפירוש המשנה שם . כלים,משנה 3 ין הגבעול . יבפרק א בענןכו,פירוט רב מהרגיליש בדיני גרעין ( פ"ב מ"ב אצלנו ) ,למשל,כך
|
הוצאת משנת ארץ ישראל
|