|
|
Page:13
מבוא - מכשירין 13 יהודה קרוב לעמדת הכוהנים, וחכמים מתנגדים לה, כאמור במשנתנו . במקביל התפתחו עמדות ביניים . לדעת רבי תאנים וענבים אסור לאכול ללא נטילת ידיים, והוכשרו לקבל טומאה במיץ הפרי מוראיעצמו . במשנה הבאה עמדה זו מוצגת כדעת הכול, והיא אפוא קדומה . לדעת רבי מנא וחזקיה, א ארץ ישראל, רק תאנים ( ואולי גם אגוזים ) הותר לאכול ללא נטילת ידיים . "כי יותן" במערכת ההלכתית הכשר טומאה קשור לסדרת נושאים נוספים : ממתי הפרי חייב במעשרות, ממתי הוא חייב בתרומות מותר וממתי הוא מטמא ( הכשר טומאה הוא רק אחת הדרישות ) . לשאלה זו קשורה גם השאלה ממתי לאכול פרי בשביעית, שכן אסור לאכלו לפני שהוא ראוי לאכילה . לעניין זה של שביעית נקבע מתי המינימום של הבשלה, ואילו ליתר הנושאים מדובר בהשלמת תהליך ההבשלה, ולכן ניתן לצורך דיון נות, אך זה להתעלם מעניין שביעית . כל נושא הלכתי הוא שונה, ובכל אחד מהם לכאורה אבחנות שו יש דמיון רב במונחים וברשימות הנזכרות . באופן כללי פרי חייב במעשר ומטמא משנגמרה מלאכתו, ל מתנהלים דיונים ארוכים להגדרה מדויקת של גמר המלאכה . במבואות למסכתות "ובספרות חז ד ) דנו בשאלה . אגב הדיון"א מ"א ) ולתרומות ( פ"ח מ"תרומות ומעשרות ובפירושנו לאהלות ( פי במשניות אהלות ותרומות הנזכרות ובמקבילותיהן מצינו שלל עמדות . הצהרתית והנפוצה ביותר היא שהענבים והזיתים טמאים רק משיזובו, והמשקה - העמדה הפורמלית מכשירם לקבל טומאה, בענבים משיהלכו עליהם בגת ובזיתים משייטחנו או משיטענו ( תוס', תרומות אימה למעשה למשנה שלנו . אמנם ההכשר במים תופס מקום משני ואינוג ) . עמדה זו מת"הי - ב"ג הי"פ נידון לפרטיו, אבל תחילת הבדידה והדריכה הן תחילת הוצאת הנוזל, והפרי רטוב ומוכשר לקבל טומאה . אבל בפירושנו למשנה הבאנו סדרת עמדות חריגות : נידונה היא מכרם ענבים ) . זו . הפרי נטמא מיד עם הוצאתו מהכרם, או כבר בשעת הבציר ( הדוגמה ש 1 א אם כי היא פורשה, על ידינו, כטקס מיוחד של טהרה . כאמור אנו "ח מ"העמדה במשנת אהלות פי מחזירןשוקלהןמצאלאאםלשוקכרמוהבוצררואים בכרם דוגמה בלבד, ואכן בתוספתא מצינו : " טמאותובקופותטמאיןבסליןשמוליכןפיעלאף,לבדןרמחזישוקלהןמצאלאלשוקזיתין,לגת " ( טהרות פי"א טומאהלקבלהוכשרו,הבדולרשותהגתלרשותשנכנסוענביםזיתיםטהרי . טהורין ) . גישה זו מקלה במעט וקובעת שגמר המלאכה הוא ההבאה לסחיטה ( ענבים וזיתים 276ה"ז, עמ' מופיעות במסכת עוקצין . כאחד ) . ההובלה עצמה יכולה להיות בטומאה . עמדה זו משתלבת בעמדות ה . משימותו, ובית הלל אומריםמשיצודו ? בית שמאי אומריםטומאהמקבליןמאימתידגיםשם שנינו : " " ( פ"ג מ"ח ) . רבי עקיבא נוקט עמדת ביניים שדגים שניצודו ואינםלחיותיכוליןאם,אומררבי עקיבא לפי המשתמע מהתוספתא ) היא הרי בכך נגמרה מלאכתם . משנתנו ( לפחות – במים ועומדים למות 14 כבית שמאי, והיא מצטרפת למשניות וברייתות רבות אחרות שנסתמו כבית שמאי . משפטית המקובלת שגמר מלאכה הוא השלב שבו - ההלכה של בית שמאי חורגת מהנורמה ההלכתית גמרהסתיימה הכנת התוצרת . את הדגים יש עוד להביא לנמל, לסדר במחרוזות ולהכין לאכילה, וכאן 14 ראו ספראי, הכרעה כבית הלל .
|
הוצאת משנת ארץ ישראל
|