|
|
Page:7
מבוא - מכשירין 7 לבין משקים טהורים שנדרש בהם מרכיב הרצון . אזכור המשקים הטמאים מעלה כמובן את השאלה במבואות עד כה . של טומאת המשקין . להן נדון בקצרה בטומאת משקין, שכן לא דנו בה במסודר ) . המינוח מופיע "לדעתו"ה שבה המינוח הוא"ו מ"הוא מיוחד להכשר טומאה ( וראו פ"לרצונו"המונח מעט גם בהלכות אחרות, אך בהכשר טומאה הוא המינוח המרכזי וכמעט הבלעדי . לעתים מחליף את ( "הרי זה בכי יותן" ) . "בכי יותן"צמד המילים "לרצונו"המונח א קבעה שדי ברצון בהתחלה או בסוף, אבל יתר המסכת מוקדש למקרים שבהם אחת אמנם משנה הפעולות אינה לרצונו, ויש בכך מחלוקות תנאים קדומים . לדוגמה, הנוער ( מנער ) אגודה של ירק ד ) ; הוצאת המים היא לרצונו, האדם מנער את הירקות מבחירתו, "א מ"ונרטב החלק התחתון שלה ( פ נרטבו בחלקם התחתון ( שהוא החלק האכיל ) אינה לרצונו . למרות הכללאך התוצאה שהירקות במשנה א הרי זו מחלוקת בית שמאי ובית הלל . הכלל שבמשנה א הוא לשיטת בית שמאי, וכן רוב 4 המסכת . רק בדוחק ניתן להעמיד את רוב המסכת במשקים טמאים . משניות אחדות בוודאי עוסקות א אכן ההלכה נקבעה לפי הכלל שמשקים טמאים "ג מ"א, אבל בפ"מב "במשקים טהורים, כמו למשל פ תמיד מטמאים וטהורים לא ( כדעת הכול ) . לעומת זאת בפרק ד נקבע בפירוש שאפילו משקים טמאים לרצונו" ( גשמים שירדו על אב הטומאה ) אינם מכשירים לקבל טומאה . אבל במקרה שהמים ירדו ך רצונו לא היה שהמים ירטיבו את הפרות אלא את גופו ) ( אם עמד ונרטב לרצונו א"בצורה חלקית המים שכבר היו טמאים מקודם מכשירים לקבל טומאה גם בהיעדר רצון שלו, ומים טהורים מטמאים ( מכשירים לקבל טומאה ) רק לרצונו . לעומת זאת להלן נביא מקרים שבהם רצון חלקי כזה ( שמים ירדו ם גם למים הטהורים להכשיר לטומאה . להלן תופיע אבחנה זואו יישאבו אך לא שהפרות יירטבו ) גור להלן, אלא ששם מדובר במקרה ,1 ושם ברור שבמקרה כזה אין זה רצונו . כזו היא גם אבחנה 6כמספר שכל תנאיו קיצוניים, מצד אחד מדובר בהנחת הפרות ממש במים ומצד שני במצב חירום מיוחד . הוא שיש בה ויכוח בין בית שמאי לבית הלל אך שניהםד ) "מה שמפתיע יותר במשנה שהבאנו ( מ , ולא את האבחנה בין תחילתו לסופו . מופיע שם"לדעת"או"רצון"אינם מזכירים את המרכיב של אך לא כנימוק, ומפשט המשנה נראה שכל מה שהמילים הללו"התחתון בכי יותן"בסוף הסיכום שר טומאה חל ( או לא חל ) במקרה זה . רק לאחר אומרות הוא שהתחתון טמא, כלומר הפסוק של הכ ניתן להכניס מרכיב זה לוויכוח בין"כי יותן"נובע מהמילים"לרצונו"שאנו יודעים שהכלל של התנאים הראשונים . על כן אנו מגיעים למסקנה הפשוטה שהכלל בראשית המשנה המזכיר את הכלל הבסיסי של ההלכה . אדרבה,המונחים "ראשיתו" ו"סופו" וקובע שנדרש רק אחד מהם אינו תנאים ראשונים חלקו בנושא בניסיון להגדיר מהו רצון, ורק בשלב מאוחר נוסדה האבחנה המשפטית בין תחילה לסוף . במהלך פירוש המשניות ניסינו להבין את המשניות כנקיטת עמדה בשאלה של תחילה וסוף וראינו , הוצאת המים למטרות שונות כדי לייבש אתשלמעשה אין שני שלבים אלא יש רצף של פעולות אינו פשוט . מי שנפלו פרותיו"סוף"האילן או הירק, כדי לנצל את המים ועוד אבחנות שונות . גם ה ח ) , "לנהר, האם זה לרצון ( הרי בדיעבד הוא שמח על שטיפת הפרות ללא מאמץ ) , או שאין זה לרצון ( מ ועוד שלבי ביניים שונים . 4 ח ועוד . "מ - א" ח מ "פ ; ו"מ ; א" ד מ "פ ; ת הפרק ) ו ( בכל אחת ממשניו"מ - א"א מ"ראו הדיון בפ
|
הוצאת משנת ארץ ישראל
|