|
|
Page:6
6 מבוא – מכשירין על מת ולא על שרץ או נבלה, ואפילו לא על נידה וזב שטומאתם בגופם ( כמו מת ) . פירוש מורחב או של יג מידות ( ספרא, פרשה א פרק א ) , כאחת"ברייתא"ל, ובעיקר ב"מצומצם מוצג בספרות חז המידות שהתורה נדרשת בהן, והוצגו בה סדרת כללים מתי יש לבחור בפירוש המצומצם ( דווקא הפרט שבתורה ) ומתי בפירוש המורחב ( כדוגמה ) . בברייתא מובאות אף דוגמאות מספר ליישום הכלל . לאחר שבדקנו מקרים רבים, דומה שהכללים שבברייתא אכן מייצגים חלק גדול מהמקרים, אך בפועל, לא את כולם . נראה שכלל זה אינו כלל מוחלט, וספק אם הוא יצר את הקביעות ההלכתיות . להערכתנו ההרחבה או הצמצום תלויים היו גם בהבנתם של חכמים, במסורת ובתקדים שנוצר, אך ת האם המקרה שבתורה הוא מיוחד או דוגמה בלבד . בעיקר בתחושה הדתי עוראובגדאועץכלימכליטמאבמתםמהםעליויפלאשרוכל ) לב" ( בפסוק לב באותו פרק נאמר : אשר" . בפסוק זה, הכלל של"וטהרהערבעדוטמאיובאבמיםבהםמלאכהיעשהאשרכליכלשקאו סובל פירושים מספר : "יעשה מלאכה בהם במים . רק בגד או עור שעושים בו מלאכה במים מטמא מזון ; 1 . רק בגד או עור שעשו בו בעבר מלאכה במים מטמא מזון ; 2 . רק בגד או עור שכרגע רטוב ( כי עשו בו מלאכה במים ) מטמא מזון ; 3 . שרץ ( או גם נבלה ) שנפל על כלי עור מטמא רק אם נעשתה בכלי העור ( בעבר ) מלאכה במים . 4 ל כהגבלה, אלא לכל היותר כקביעה שמדובר"לא פורשה בספרות חז"זרע"ספות : המילהדוגמאות נו במזון שאינו מחובר לקרקע . לדעתנו המילה "זרע" אינה מכילה הגבלה זו ( מנותק מהקרקע ) , ואמנם נתפס כדוגמה בלבד . הכלל שנתינת המים היא "זרע"ל קישרו את שני המושגים אך בפועל "בספרות חז 2 ר נובעת מכך שכל המחובר לקרקע אינו נטמארק במחוב 3 "כי יֻתן" . המילים ל "פורשו על ידי חז . "כהגבלה שנתינת המים על המזון היא רק "לרצונו משנת מכשירין ברובה מוקדשת לבירור המונח "רצונו" . בתוך המסכת כלולות יחידות נוספות בעניינים אחרים, קרובים יותר או פחות, ונדון בהם להלן . הכלל ותולדותיו – הכשר משקים כבר המשנה הראשונה מבחינה בין "סופו" ל"תחילתו" . סופו הוא הרטבת המזון במים, ותחילתו היא יציאת המים . חז"ל מבחינים בין שתי תחנות זמן אלו . רצון מלא הוא שהמים יצאו מרצונו, ולשם ה לרצונו כדי שהפרות יהיושטיפת הפֵרות . לפי המשנה הראשונה די אם אחד השלבים הללו הי מוכשרים לקבל טומאה . כנגד זה המשנה מבחינה בין משקים טמאים המטמאים לרצון ושלא לרצון, 2 במבוא . זה הכלל הרגיל, אבל במבוא לאהלות עמדנו על כך שלעתים גם פרי מחובר לקרקע נטמא אם כן גם כלל זה אינו מוחלט . ,ים המחוברים לקרקע נטמאיםילמסכת כלים הראינו שגם תנור וכיר בית שמאי חולקים על הכלל . ם של דבריםוכפשוט,גא מ""ראו פירושנו לפ 3 כתובות בכתיב חסר, ואילו בכתיב בן זמננו "כי יותן", וכך"כי יֻתן"ורה ובכתב יד קופמן המילים בת ל . בפירושנו למסכת זו, בכל מקום שאינו ציטוט נכתוב אותן"מקובל ברוב עדי הנוסח של ספרות חז בכתיב מלא, כמקובל בדפוס ולנוחות הקורא .
|
הוצאת משנת ארץ ישראל
|