|
|
Page:12
פי"ד מ"א – כלים כרך ג 12 שיעורם בפרוטות ( רבי אליעזר ) . . כל הכלים 2 . בפרוטות או בסלעים, תלוי בגודל הכלי ( סתם המשנה ) . 3 אינן מוצגות במשנה כמחלוקת אלא כל אחת בכלים אחרים, ואולי זו עמדת פשרה 3 - ו 1עמדות . כלומר לפנינו ארבע דרכי פסיקה לגבי השאלה כיצד מודדים כלי מתכת ( מהו שיעורו, או מהרביעית הנקב שלו ) . להלן נציע, בשם התוספתא, שיעור חמישי . עצם ההלכה שכלי שנשבר ועדייןשיעור מתפקד מקבל טומאה נדון גם להלן מ"ו, ושם העמדה היא שהוא צריך לתפקד ברובו . אפשר שזו עמדתה של משנתנו, ואפשר שיש כאן מחלוקת בפרטים . מכל מקום משנתנו שונה בעריכתה ממשנה הוא רוב השימוש, ואילו אצלנו שימוש יעיל . טיעון שלפיו שימוש ברוב קובעו, שם הנתון הקובע הופיע גם לעיל בפי"ב מ"ו . ( חסרה פב, מרא, מל, מ, כ, גק, ג - גם ב"חטפה"נמחק . – ] לטיטה [ חטפההמחוסראומרבי עקיבהר זה נושא אחר, מתי הוא גמר מלאכה – טהור ] אלטיש [ והמחוסרטמא : "חרפא" . מפ - המילה לטיטה ) , ב של כלי מתכת . כאמור לעיל "גלמי כלי מתכות טהורים" ( פי"א מ"ג ) , והמשנה מגדירה מתי כלי הוא שטרם הושלם . הלכה דומה שנינו לגבי כלי עץ ( פי"ב מ"ח ) , וגם שם גמר המלאכה הוא השיוף"גולם" , קיצוץ אחרון,"קטפה"סתם כמוהאחרון . לדעת רבי עקיבא מחוסר חטפה טמא ; חטפה הוא מן ה ואילו מחוסר לטישה ( ליטוש גס יותר ) , טהור . להלן במשנה ה מובאות דוגמאות אחרות, "סייף משישופינו סכין משישחיזנה", כלומר התקנה מלאה של הכלי במיטבו ובשלמותו . מעין הלכה זו הבאנו לעיל כהסבר למונח "גולמי כלי מתכות" ( פי"ב מ"ו ) : ולהקיש,לשבץ,ולכרכב,ולגרר,לשוףעתידשהואכל,טהוריןשהןמתכותכליגולמיהןואלו" 10 [ טהורים ] כסוייןמחוסריןטהורין,וידואוזןאוגן,כןמחוסריןהיו,בקורנוס " ( תוס', כלים בבא מציעא " ) , ; בבלי, חולין כה ע"א ) . אם כן הגלמים הם כלים כמעט שלמים ( "הרי הן ככלים 085פ"ב ה"י, עמ' אלא שחסר בהם גמר המלאכה, וכאמור לדעת רבן גמליאל ( פי"ב מ"ו ) הם טמאים . משנתנו ומשנה ה הן כדעת חכמים שהמחוסר לטישה טהור . מי שסבור שגולם טהור יסבור מן הסתם שגם כלי שיש בו חור טהור, שכן הוא ראוי לשימוש עוד פחות מהגולם שחסרה לו רק ההברקה האחרונה . הבאין,והמגדל,והתיבה,השידהכגון : במדההבאותמתכותכלי . 1בילה מלאה למשנה : "בתוספתא מק כליאמרוכלל . 2 . בטפחושיעורןטמאיןמתכותשל,והדלופקי,והטבלה,השולחןכגון . טמאיםבמדה מתכותכליאומריםוחכמים . 3,עקיבארבידבריטמאלטישההמחוסרטמאהטפההמחוסרמתכות בולמלאותכדידלי ? כיצד . טהוריןלאוואםטמאיןראשונהמלאכתןמעיןמשמשיןאםשנתרועעו ) . כאן נשנות ההלכות 582 . . . " ( כלים בבא מציעא פ"ד ה"א, עמ'לשתותבולהחםכדיהמיחם . לשתות כחדא מחתא, ומסתבר שכולן מונעות מאותו שיקול הלכתי, והוא האם נדרש גמר מלאכה לכלי אים כבר בהיותם גלמים ( כדעת רבן גמליאל ) , כלומר היו שהשתמשו בכלים אלומתכות או שהם טמ עוד בטרם הסתיימה יצירתם . ההלכה הראשונה שבתוספתא אינה לעניין משנתנו, ולכן לא נדון בה . שתי ההלכות הבאות הן עלמקבילות למשנתנו . אלא שבמשנה אלו הלכות שאין ביניהן קשר, ובתוספתא הן כאילו חולקות זו 10 כך בכתב יד וינה .
|
הוצאת משנת ארץ ישראל
|