|
|
Page:6
פי"ד מ"א – כלים כרך ג 6 2 הלבס . סלעיםלקבלכדימיחם . חמיןלקבלכדי " פרוטותבולקבלכדיקיתונות,קיתונותלקבלכדי ) . 582 ( כלים בבא מציעא פ"ד ה"א, עמ' סגנון התוספתא כולו קשה, ונשוב לכך להלן . בשלב זה אנו מביאים את התוספתא כדי פרש לפיה את המשנה . . החצי הראשון של המשנה עוסק בהגדרת גודל מינימלי, והשני בכלי שניקב . 3 מתאים לניסוח הספרותי של המשנה שיש בו החלפת סגנון : ברישא "כדי למלאות" או "כדי הסבר זה להחם" ובסיפא "כדי לקבל בו" . ברישא מדובר בנוזלים, אם כי בכמות בלתי מוגדרת, ובסיפא בפרוטות, וברור שכלי שניקב נמדד בשאלה כמה ניתן להשתמש בו והאם ניתן להשתמש בו לקיבול אחר ) . במהלך פירושנו נשקול את האפשרויות השונות . מטבעות ( או משהו נכתב בצד ונוקד, כלומר זו תוספת – ] קומקום [ קומקוםבולמלאותכדיהדלישיעורןכמהמתכותכלי הצורה . "הלפס"בדפוס ראשון – הלביססלעיםלקבלכדימיחםבום ] ו [ לחכדישל המעתיק הראשון, אותיות רגילים : ה / א, ב / פ . נוסח זה מופיע גם בדרשה המשובצתהלביס נדירה, אבל אלו חילופי 3 בתרגום יונתן לבמדבר לא כג . גם הרמב"ם וגם בראנד רואים בו כלי שונה מהאלפס העשוי רק מחרס . את הכלים הנזכרים במשנה ובתוספתא נסביר להלן, – פרוטותלקבלכדיקיתונותקיתונותלקבלכדי . ונפתח בהבנת המשנה בכללותה שלוש צורות פיסוק לקטע : . קיתונותלקבלכדיהלביס . סלעיםלקבלכדימיחם . בוםולחכדיקומקום . בולמלאותכדיהדלי . 1 . פרוטותלקבלכדיקיתונות . קיתונותלקבלכדיהלביס . סלעיםלקבלכדי,מיחםבוםולחכדי,קומקוםבולמלאותכדיהדלי . 2 . פרוטותלקבלכדיקיתונות כדיהלביס . סלעיםלקבלכדימיחם,מיחםבוםולחכדיקומקום,קומקוםבולמלאותכדיהדלי . 3 . פרוטותלקבלכדיקיתונות,קיתונותלקבל לפי הקריאה הראשונה המשנה קובעת שדלי מטמא כאשר הוא גדול מספיק כדי למלא בו, ואינה המיחםל ש ת ו תבולמלאותדיכדליאומרת מה ממלאים בו . בתוספתא מופיעה השלמת המשפט : " 4 / ספלספסל . האורחיןאתבולשמשכדיוהקיתוןל ש ת ו תבולהחםכדי " מרגליואחתבולהדיחכדי ) . ההשלמה של התוספתא מעידה על התחושה שהמשפט חסר,285 ( כלים בבא מציעא פ"ד ה"א, עמ' האורחים" ? הכוונה מן אך אינה מהווה קביעת גודל כרגיל בספרות חז"ל . מהו הגודל של "לשמש את הסתם להציע להם שתייה או לרחוץ את רגליהם . כמה אורחים ? לכמה מים או יין הם נזקקים ? המשפט עדיין קטוע . מכל מקום, כך הבינה אותו התוספתא . . גודל הדלי הוא כדי למלא קומקום, שגודלו להחם מיחם, "שרשרתי"לפי הפירוש השני לפנינו סגנון זה קשה מהו שיעור הקיתון, וכי גודל קיתון שהוא כלי למים נמדד בפרוטות או וכן הלאה . לפירוש בסלעים ? כפי שנפרש להלן יש לכך פתרון בתוספתא . לפי הפירוש השלישי שהצענו הפרוטות נזכרו רק 2 אלפס . 3 רנא . - בראנד, כלי חרס, עמ' רמח 4 כך בכתב יד וינה .
|
הוצאת משנת ארץ ישראל
|