|
|
Page:9
פ"ח מ"ב - כרך בכלים 9 משנה בפרק ח . טהורהתנור - בתוכההשרץ : החמתוכן, הקופהוכן : שלימההיתה . טהוריןשבתוכהאוכלין - בתנורהשרץ . במשקיןשעורן - למשקיןהעשוי, בזיתיםשעורן - לאכליןהעשוי : נקבו . משקהבכונס - לחומרומטילין - ולכךלכךהעשוי כלי שלם ששולשל לתנור ופיו למעלה משפת התנור – וכן הקופה וכן החמתת,הכוור – היתה שלימה ) . החמת היא נוד עור ( להלן פי"ז מ"ב וי"ט מ"ה ) . כנראה הכינו 575פ"ו ה"ז, עמ'כלים בבא קמא ( תוס', וכן שנינו : "המפשיט בבהמה ובחיה, בטהורה ובטמאה, בדקה ובגסה, לשטיח,אותו בעיקר מעור החזה החמת שימשה לאחסון חומרים כדי אחיזה, ולחמת עד שיפשיט את החזה" ( משנה, חולין פ"ט מ"ג ) . 7 השרץ שבתוכהמוצקים ( להלן פי"ז מ"ב ) . השרץשכן הכלי בולם את טומאת השרץ . – התנור טהור ניקבונטמא . ינוון שפיו בחוץ תוכנו אווכיו,הכלי אינו נטמא מאחורי – תנור אכלין שבתוכה טהוריןב העשוי לאוכלין שיעורו בזיתים העשוי למשקין שיעורו במשקים העשוי לכך ולכך מטילין אותו לחומרו שוניםזה ניסוח כללי, ואחריו יש פירוטים . כמו בפ"ג מ"א ( ולהלן פ"ט מ"ח ) – בכונס משקה ולכל כלי כזה שיעור אחר של נקב . המשפט שפתח הקופה מעל התנור איננו ,המתאימים לכל כלי להלן במשנה ד נדון בו . המשנה נוקבת דין כללי בדבר פסילת כלים מלהצילו,והוא בתוספתאבמשנה רים לכלאבל לדעת תנאים אח,אבל כפי שראינו לעיל ( פ"ג מ"ב ) זו דעה אחת, כללית,כלי ) כ ( ומלשמש כלי מידות משלו . התוספתא להלן מוסיפה : "החמת והכפישה שנפחתו במוציא רימונין, אף על פי יש כלי , ) . אם כן 675פ"ו הי"ב, עמ'כלים בבא קמאשבטלו מתורת הכלים, מצילין באהל השרץ" ( רה שלמעין הקד,שנפסל מתורת כלי אך עדיין מציל . החמת היא שק עור וכפישה היא כלי חרס פתוח 8 ימינו או קערה . הביטוי "מטילים אותו לחומרו" אינו מתאים לדיני כלים . במקרה שלנו ההגדרה שכלי טמא, גם בנקב אבל לעיל דווקא הגדרה זו הובילה לכך שכלי שניקב חדל לשמש ככלי ואינו ,קטן, היא אכן חומרה ל הביטוי אצלנו, ואפשראפשר שמקורו ש ( לעיל פ"ג מ"א ) . מקבל טומאה . אין חומרה אלא לקולה שמגורשת ואינה מגורשת, כלומר ומשמע"שהוא בגיטין ( תוס', גיטין פ"ה ה"ז ) ששם "מטילים לחומרו ) . 964אינה נשואה ואינה מגורשת . במשמעות דומה הביטוי מופיע בתוספתא עבודה זרה ( פ"ו ה"א, עמ' כלי גללים, כלי אבנים, וכלי אדםהתוספתא מרחיבה את ההלכה : "הכל מצילין מיד כלי חרש, אפילו 9 [ אדמה ] חוץ מן האדם . כיצד ? טהור שהיו אוכלין ומשקין בתוך פיו והכניס ראשו לאויר תנור טמא ) . כל הכלים הסגורים או 575פ"ו ה"ה, עמ' כלים בבא קמא ומטמא ואין חוששין שמא מחוברין למעון" ( בתנור התוכן של הכלי טהור . המשפט לגבישפיהם מצוי למעלה מפי התנור מצילים, כלומר אם שרץ הם ברמת טומאה של םזאת אם האוכלי,האדם פחות ברור . אדם טהור שאוכלים טמאים בפיו נטמא 7 בדפוסים המאוחרים השרץ בתנור 8 רמט . - בראנד, כלי חרס, עמ' רמה 9 כך בכתב יד וינה .
|
הוצאת משנת ארץ ישראל
|