|
|
Page:14
מבוא - ידיים 14 אולי כבר במשנתנרמזהרעיוןאך , ישראלית - ארץמקבילהלסיפוראין ) . א " עעג - ב " עעבפסחים שה . ברכות פ"א מ"א כפי שהצענו לפר ניתן אפוא לסכם שבדברי תנאים אין הד של ממש לתפיסה שנטילת ידיים שונה מהלכות אחרות, כמוה כאחרות כולן "תורה" הן . אבל בתנא דבי אליהו, כמו גם בברית החדשה, אנו מוצאים תפיסות ה . אחרות . בדברי אמוראים מגמה זו מתחזקת : "נטילת ידים לחולין מפני סרך תרומה, ועוד משום מצו מאי מצוה ? אמר אביי : מצוה לשמוע דברי חכמים" ( בבלי, חולין קו ע"א ) . שני רעיונות מוצגים כאן כהשלמה הדדית : הראשון שנטילת ידיים היא גזרה מיוחדת, מעין סייג למצוות, כדי שיתרחקו מהתרומה ולא יבואו לטמא אותה, והשני שהיא "משום מצוה" . המונח "משום מצוה" מתפרש בסוגיה כמשהו שהוא חובה, והחובה היא "לשמוע דברי חכמים", הווה אומר שנטילת ידיים היא חידוש של חכמים ( איננה ב"תורה" ) אבל מצווה לשמוע בקולם . הסוגיה כמות שהיא לפנינו מורכבת, כאמור, ממימרה ומפירוש לה . הפירוש מניח שנטילת ידיים היא חידוש של חכמים . ברם עדיין יש לשאול מה ירוש המקורי של המונח "מצוה" . נושא זה עולה בהמשך הסוגיה שם : הפ "אמר רבי אלעזר אמר רבי אושעיא : לא אמרו נטילת ידים לפירות אלא משום נקיות . סבור מינה : חובה הוא דליכא, הא מצוה איכא, אמר להו רבא : לא חובה ולא מצוה אלא רשות ; ופליגא דרב נחמן, אינו אלא מגסי הרוח" ( בבלי, חולין קו ע"א ) . גם במימרה זו – לפירותדאמר רב נחמן : הנוטל ידיו חלקים מספר . הראשון הוא הסבר שלישי לנטילת ידיים שאיננה חובה הלכתית, אלא נוהג טוב מפני נקיות . מימרה זו מפתיעה ביותר . הרי המשנה כוללת הלכות רבות וכללי טקס לנטילת ידיים . האם כל ון ? אם כך למה כל הפרטים הטקסיים הם חובה, כגון נטילה עד הפרק ? ועוד,אלה הם רק משום ניקי אם נטילת ידיים היא משום נקיות, למה הידיים מטמאות תרומה, או גם חולין ? אפשר לתרץ שהכוונה לבבל בלבד, שבה אין חובת טהרה, ואין אפשרות לשמור על טהרה, וממילא מצוות נטילת ידיים בטלה ניקיון ( כנוהג או כהמלצה של חכמים ) . גם הסבר זה דחוק, משתי סיבות . הראשונהאך נותרה חובת ה היא שההגבלה שמדובר בבבל בלבד איננה במקור זה . יתר על כן, אנו שומעים במפורש על שמירת מצוות נטילת ידיים בבבל, ונוהג זה התקבל בתפוצות ישראל ומקובל עד ימינו . אין זאת אלא שמימרה העמדה הקדומה של אלעזר בן הנד ( חנוך ) שפקפק בנטילת ידיים . מימרתו של רב נחמן זו משמרת את מתייחסת רק לאכילת פֵרות, ואף היא עומדת בניגוד לנוהג המתבטא בליל הסדר שנוטלים ידיים 24 לברכה גם לירקות של פתיחת הסדר ( טיבול ראשון ) . מהלכות טהרה : "כי אתא זעירי, אמר : עם זאת אכן היו בבבל שערערו על שמירתו של שריד מנותק זה כרבי יהודה בן – בטלוה לטבילותא, ואמרי לה : בטלוה לנטילותא . מאן דאמר בטלוה לטבילותא כי הא דרב חסדא לייט אמאן דמהדר אמיא בעידן צלותא" – בתירא . מאן דאמר בטלוה לנטילותא לו את הטבילה בכלל, או לפחות את ( בבלי, ברכות כב ע"א ) . זעירי בא לארץ ישראל ומדווח שבבבל ביט נטילת הידיים . עוד מסופר על רב חסדא שהתנגד לנטילת ידיים לפני תפילה, ואנו בדרכנו מבינים שזו חסידי להקפיד בכך, מנהג שהתעורר והתחזק - הייתה העמדה ההלכתית, אך היה גם מנהג עממי בפסיקה בימי הביניים . יים : בראשית הסוגיה ארבע הגדרות לנטילת יד 24 ; בבלי, פסחים קטו ע"א . 201ספראי וספראי, הגדת חז"ל, עמ'
|
הוצאת משנת ארץ ישראל
|