|
|
Page:12
מבוא - ידיים 12 ידים מן התורה, אמר לי, רבי לא נאמרה לנו מהר סיני, אמרתי לו, בני דברים הרבה יש לנו וחמורין אותן, כדי להרבות את שכרן, ה ן י ב ד י ל וכך הטילן על ישראל . אמר,הן, ולא צרך הכתוב לאמרן, לפי מנין, תדע לך שכן, כשהיו ישראל במדבר וסבובים במדבר אמר לו הקב"ה למשה, 'לך אל העם וקדשתם' וגו' ( שמות יט י ) , ושנו חכמים ( במשנה ) , 'וקדשתם' בטבילה, ולמדנו רחיצת ידים מן התורה ' וגו' 'ועשית כיור נחשת' [ וגו' ] ו'רחצו ממנו משה' וגו', 'בבואם ידבר ה'ממשה ואהרן ובניו, שנאמר 'ו אל אהל מועד' וגו' ( שמות ל יז עד כ ) , אבל בישראל מהו אומר, 'והתקדשתם והייתם קדושים' ( ויקרא יא מד ) , מיכן היה רבן גמליאל אוכל חולין בטהרה, אמרו, לא לכהנים בלבד ניתנה קדושה אלא לכהנים ' וגו' 'דבר אל עדת בני ישראל ואמרת אליהם קדושים' וגו' ולישראל כולן, שנאמר 'וידבר ה'וללוים ב ) , מיכן אמרו, כל המזלזל ברחיצת ידים סימן רע לו, עליו הוא אומר, 'והיה כשמעו את - ( ויקרא יט א ו בנטילת ידים יט ) , הא למדת שכל המבעט - דברי האלה' וגו' 'לא יאבה ה' סלוח לו' וגו' ( דברים כט יח ו ) . 27סימן רע לו" ( תנא דבי אליהו, טז, עמ' על הטענה שאין רחיצת ידיים מן התורה המחבר עונה בטיעון המורכב משלושה טיעוני משנה . הראשון : "שלא צרך הכתוב לאמרן", כלומר ההלכות שלא נכתבו בתורה היו ידועות בזמן התורה אך הן פשוטות . ברם בהמשך מודגשים מרכיבים אחרים . לא נזכרו מסיבות מקריות, ובעיקר משום ש המרכיב השני הוא דרשת הכתוב "וקדשתם", שהוא הטלה של חובת טהרה על כלל ישראל ולא רק על הכוהנים, והמרכיב השלישי הוא שהנטילה היא המשך של נטילת הידיים והרגליים של כוהנים . היא שאכן נטילת ידיים אינה מן התורההתשובה לטענה שנטילת ( רחיצת ) ידיים אינה מן התורה ( כלומר אינה נלמדת בדרשה ואינה נרמזת בתורה ) . המחבר סבור שכך הדבר לגבי מצוות רבות וחמורות . הן לא נאמרו במפורש, והקדוש ברוך הוא הטיל על ישראל לחדשן ולעצבן, זאת כדי להרבות במקרא, וההלכה העקרונית היאאת שכרם של ישראל . המחבר מסביר שיש לנטילת ידיים שורשים מהתורה, אך נטילת ידיים עצמה היא חידוש שהוטל על חכמים לחדש . היסודות המקראיים הם : . יש חובה לקדש את ישראל . 1 . חכמים הגדירו ש"קדושה" היא טהרה . 2 . חובת נטילת ידיים ורגליים מוטלת על הכוהנים במקדש . 3 הנים ( זה שוב חידוש של חכמים ) . . כל ישראל צריכים לנהוג טהרה ככו 4 על כן, כמו שכוהנים נוטלים ידיים ורגליים כך ישראל צריכים ליטול ידיים, אבל אין זה דין תורה אלא הרחבה ברוח מצוות התורה, אך פיתוח של חכמים . ההשלמה של המדרש מצויה בקטע אחר, בהמשך אותו מדרש : "פעם אחת הייתי מהלך בדרך ומצאני ובא אלי בדרך מינות, ויש בו מקרא ואין בו משנה . אמר לי, מקרא ניתן לנו מהר סיני, אדם אחד, משנה לא ניתן לנו מהר סיני . ואמרתי לו, בני, והלא מקרא ומשנה מפי הגבורה נאמרו, ומה בין מקרא למשנה ? משלו משל, למה הדבר דומה ? למלך בשר ודם שהיה לו שני עבדים, והיה אוהבן אהבה ונתן לזה קב חיטין ולזה קב חיטין, לזה אגודה של פשתן ולזה אגודה של פשתן . הפקח שבהןגמורה . מה עשה, נטל את הפשתן וארגו מפה, ונטל את החיטין ועשאן סולת, ביררה טחנה, ולשה ואפה, וסידרה על גבי השלחן, ופרס עליה מפה . והניחה עד שלא בא המלך . והטפש שבהן לא עשה ולא כלום . בא המלך בתוך ביתו ואמר להן, בניי, הביאו לי מה שנתתי לכם, אחד הוציא את [ פת ] הסולתלימים על גבי השלחן ומפה פרוסה עליו, ואחד הוציא את החיטין בקופה, ואגודה של פשתן עליהן . אוי לה
|
הוצאת משנת ארץ ישראל
|