|
|
Page:7
מבוא - יוםטבול 7 טבול יום . ריבההקדשיםמןלומרתלמוד, מניןקודשבמשקהקודשמשקה, תרומהבמשקהקודש לחולין . כאחתכולןשמשוביאתמהוטהרהשמשובאל"תאבראברמרחיץיהיהיכול, בשרורחץאםכי ) ז ( ) ופוגרחיצת ( ואיןבתרומהמלאכולמעכבתושמשוביאתוטהרהשמשובא ) ח . ( כאחתכולןבמיםאף פרטבהםאוכלשאינוקדשיםלךישהקדשיםמןיאכלואחר ) ט . ( בתרומהמלאכולמעכבתו ] כפרתו [ באוכליתרומהאוכלימנין, תרומהבאוכליתרומהאוכליאלאליאין ) י . ( ממאהלפחותלעירובים משקה, מהתרובאוכליקודשאוכלי, קודשבאוכלי, תרומהאוכלי, תרומהבאוכליחוליםאוכלי, חולים תרומהמשקהתרומהבמשקהקודשמשקה, תרומהבמשקהחוליםמשקה, חוליםבמשקהתרומה שהואכלהחיטיםאתמסלתלחמוכי, לחםכי ) יא . ( הקדשיםמןלומרתלמודמניןקודשבמשקה . בקודשההיאהרי, היאלומרתלמודחולירקקניבתתהיהיכולרוצהשהואכלהירקאתומקנב, רוצה ההגדרה ההלכתית – טבול יום מפסוקי התורה שצוטטו לעיל ברור שלסיום טומאה נדרשים שני תנאים : טבילה וערב, או "הערב בלשון חכמים, כלומר ירידת החמה . תנאי זה חל על שתי הטומאות, טומאת שבעת ימים"שמש רחוץ במים . חז"ל וטומאה יום אחד ; שתיהן נגמרות בערב . לפני הערב על הטמא לכבס בגדיו או ל הבינו שרחיצה היא טבילה וכיבוס הוא הטבלת בגדים, והטהרה מתחילה תמיד רק אחרי הטבילה וירידת השמש . כמעט כל המסכת עוסקת בטבול יום, כלומר מעמדו של אדם בין הטבילה לירידת הערב . במצב זה הוא דם לטבול לפנות ערב, כךיום השתדל א - בעצם טהור, אבל הטהרה טרם חלה . יש להניח שבחיי יום שמיד עם בוא הלילה כבר יהא טהור . אין איסור לטבול בלילה עצמו, אבל אז תידחה ארוחת הערב ( שאותה הוא רוצה, מן הסתם, לאכול בטהרה ) . יומית ביצעו כוהנים מתושבי - עוד בטרם דיון צריך לבחון את הרֵאליה של ההלכה . את העבודה היום 1 ת וכל משמרת עבדה פעמיים בשנה, כל פעם שבועהארץ . הם אורגנו במשמרו . בפועל התחלקה העבודה לבתי אב, כל אחד בתורו יום אחד בשבוע . רשימת עשרים וארבע המשמרות מנויה בספר שבתות בערך 45דברי הימים . השאלה כיצד התארגנו עשרים וארבע משמרות במשך שנה שיש בה ש לקודשים אמור להיאכל על ידי הכוהן המקריב ; בפועלאינה מענייננו כאן . בתיאוריה הבשר המוקד כמובן לא היה כוהן אחד, ואי אפשר היה לסמן את הקרבנות, לכן אמורים להשתתף בסעודה רק בני בית האב שעבדו יום אחד בשבוע . הדעת נותנת שבמקדש היה בשר רב ומן הסתם השתתפו כל כוהני לאכלו . אם התקבלו למקדש תרומות או מעשרות הםהמשמרת בסעודה, שכן לא היה להם מזון אחר צורפו לסעודת הקודש . אשר ליתר הכוהנים, בירושלים היו כוהנים רבים השייכים לסגל המקדש, כל אחד מהם היה שייך למשמרת כלשהי, אבל מעבר לכך הם היו נוכחים בעיר ופעילים בצורה זו או אחרת במקדש . בקרבנות החג . המשמרת שהחג נפל תכל המשמרות שוופיוול במקצתשונה גלים נקבע עיקרון בר אך כל כוהן שהגיע למקדש בחג היה יכול להיות שותף ,יום - בחלקה הקריבה את קרבנות היום 1 ראו המבוא למסכת תענית .
|
הוצאת משנת ארץ ישראל
|