|
|
Page:13
מבוא 1 והגיוני . אחד היוצאים מן הכלל בספרות הדתית המוסלמית הוא אלגזאלי, שמבנה הדיון שלו דומה למה שעשה ר׳ בחיי, בכך שהוא דן דיון עצמאי בנושאים השונים, והמקורות משמשים רק אסמכתאות לסיכומיו . מבחינה זו ספרו של ר׳ בחיי קרוב יותר לספרי הפילוסופים, או לספרי תיאולוגים שהיו קרובים לפילוסופיה, כמו פכ׳ר אלדין אלראזי ( מת 09 1 ) , מאשר לכתבי המיסטיקנים . צריך לזכור כי גם אלגזאלי היה קרוב לפילוסופיה וחיבר ספרים בתחום זה, למשל סיכום הפילוסופיה ״מגמות הפילוסופים״ ( מקאצד אלפלאספה ) , או ספר ההפרכה ״מפלת הפילוסופים״ ( תהאפת אלפלאספה ) , או ספרים כמו משכאת אלאנואר ( גומחת האורות ) , שמשלב מיסטיקה ופילוסופיה . ספרו של ר׳ בחיי שמבנהו מושפע מספרו של רס״ג אמונות ודעות, אינו מיוחד רק 19 הרעיון המרכזי מופיע בכותרת ספרו – חובות הלבבות . בצורתו אלא גם ברעיונותיו . כנגד חובות האיברים, כלומר, מצוות כמו הקמת סוכה, אכילת מצה, צדקה, ר׳ בחיי מעמיד את חובות הלב, שמקורן בשכלו ובהבנתו של האדם . אמנם חז״ל דיברו על כוונה לפני קיום מצווה, אולם לא העמידו את כל המצוות שאינן קשורות לאיברים כקטגוריה בפני עצמה, שחשובה אף יותר מן המצוות הפיזיות . למעשה, אומר ר׳ בחיי, כי לא ייתכנו חיי דת אמיתיים ללא קיום של חובות הלבבות, ואלה מתבטאות בכל שערי 0 השקפות לא ספרו . אין כל ערך בקיום חובות האיברים ללא קיום חובות הלבבות . 1 ויותר מכך, חובות האיברים מוגבלות במספרן, בעוד נכונות עלולות לפגוע במעשים . כדאי לציין בהקשר זה כי ר׳ בחיי רואה בספרו שחובות הלבבות כמעט אינסופיות . ולכן הספר מתחיל באלוהים, יצירה ששייכת לתחום של התיאולוגיה, המדע האלוהי, מציאותו, ייחודו ותאריו, ומסתיים באהבת אלוהים . לפיכך עיקר הספר הוא הדבקות באל דרך קיום מצוותיו, יראתו ואהבתו . ר׳ בחיי מציין שלא מצא בכתבי קודמיו דיון בחובות הלבבות, ושהוא הראשון לעסוק בסוגיה חשובה זו . אפשר להוסיף על כך שהוא הראשון שפיתח תורת מוסר שמקורה אלוהי ושהיא מכוונת כלפי אלוהים . למעשה פועל יוצא של קיום מצוות האל הוא התנהגות מוסרית, אבל המטרה העיקרית היא להודות לאל על חסדיו לאדם, לירא אותו ולאהבו . אחת החובות המרכזיות של הלב היא טיהור הייחוד וטיהור המעשה . במילים אחרות, הסרת הצביעות הן מן המחשבה והן מן המעשה . האל הוא אחד באמת ואינו 19 על הפירושים השונים שנכתבו על חובות הלבבות בתרגומו של אבן תיבון בתקופות שונות ראה גריס, ספרות המוסר, עמ׳ 0 – . פירושים אלה מעידים על החשיבות הרבה של הספר כיצירה המכוונת את האדם לרכוש מידות טובות דרך הקִרבה לאלוהים . 0 דן, מיסטיקה יהודית, עמ׳ – . 1 הקדמה, עמ' 197 – 198 . טקסט, עמ׳ רנ – רנא . השער השלישי, פרק ג, סעיף ה . אלעלם אלאלאהי . הקדמה, הערה 1 .
|
|