|
|
Page:11
11 הקדמה בנשק מבחינת מטרתו . המדינה חייבת להגן על חיי אזרחיה ועל עצם קיומה, ולאחוז בנשק לשם כך ; גם זו חובה מוסרית מן המעלה הראשונה . 4 אלתרמן כלכל ב"טור השביעי" את שתי המשמעויות האלה גם יחד — הן הצדקת השימוש בכוח הן החשיבות בריסונו, ובהתאם יבואו שני צדדים אלה לידי ביטוי בחיבור זה . 5 מטבע הדברים אייחד בספר מקום רב לפעילותו של צה"ל מול אוכלוסייה אזרחית . אלתרמן הבין את התנאים המורכבים והרגישים שצה"ל נאלץ לפעול בהם בתקופת המִמשל הצבאי, ועם זאת, יצא נגד נשיאת שֵׁם הנימוק הביטחוני לשווא . כך, כל אימת שעלה חשד לפגיעה בלתי מוצדקת באזרחים, דרש לקיים חקירה, למצות אותה ולא לטייחה, וכן הטיף למיצוי הדין עם האשמים . לדידו, הצורך בחקירת האשמים ובענישתם גובר גם על חששות שהושמעו כבר אז מפני "פגיעה במורל הצבאי", או מפני תסמונת "עורך הדין הצמוד" . 6 יש לזכור שמדובר בשנותיה הראשונות של המדינה, וכבר אז דגל המשורר בחופש הביטוי, בזכותו של הציבור לדעת, ובאי מתן חסינות לאיש . כבר אז עמד על כך שיש לקרוא לדברים בשמם, ולא רווה נחת מ"כיבוסי מילים" למיניהם . כבר אז הייתה גישתו ערכית ולא פורמליסטית, ובטורו ביקש לאזן בין דרישות הביטחון המוצדקות הביטוי "טוהר הנשק" במשמעותו המקובלת היום נולד כנראה בשנות השלושים של המאה שעברה, בעת מאורעות תרצ"ו - תרצ"ט ( 1936 - 1939 ) , ונגע למדיניות ההבלגה של היישוב ביחס להתקפות הטרור . בספרה על ברל כצנלסון הביאה אניטה שפירא מדברים שנשא בקונגרס הציוני הכ"א, שם אמר : "הבלגה משמע : יהי נשקנו טהור . אנו לומדים נשק, אנו נושאים נשק, אנו מתייצבים בפני הקמים עלינו . אך איננו רוצים שנשקנו יוכתם בדם נקיים" — אניטה שפירא ברל — ביוגרפיה 588 - 589 ( עם עובד, תש"ס ) ( להלן : ברל ) . 4 וראו לגבי שני ההיבטים, אסא כשר אתיקה צבאית פרק ג ופרק ד ( משרד הביטחון — ההוצאה לאור, תשנ"ו ) . וכן ראו ורד לוי-ברזילי שבע-עשרה שיחות עם אסא כשר 127 - 152 ( כנרת, זמורה-ביתן, תשס"ה ) . בלב העניין עומדת השאלה כיצד ליישב בין שתי החובות, ה"מושכות" לא אחת לכיוונים מנוגדים ; כיצד ידורו בכפיפה אחת "כוח הזינוק" ו"כוח הריסון", כלשון אלתרמן בטור "לדוד בן-גוריון" הטור השביעי ה 283 , 284 ( 1956 . 10 . 5 ) . 5 דומני כי ביטוי תמציתי לשני ההיבטים מופיע בדברי רש"י ( מן המדרש ) על הפסוק "וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֵר לוֹ" ( בראשית לב, ח ) , בקשר להכנות יעקב למלחמה בעֵשָׂו אחיו . כתב רש"י : "ויירא — אם ייהרג" ; "ויֵצר לו — אם יהרוג הוא את אחרים" . 6 צירוף לשון שבהקשר הצבאי משתמשים בו כדי להצביע דווקא על אי הצורך בייעוץ משפטי . הווה אומר : על החייל להילחם בלי שיהיה "צמוד" אליו עורך דין . נראה שהשימוש בביטוי, במשמעות זו, החל לאחר משפט כפר קאסם — ראו להלן חלק שמיני, פרק ד, וכן ה"ש 522 .
|
|