|
|
Page:10
01מבוא – ברכות ובשכבך ובקומך . וקשרתם לאות על ידך והיו לטטפת בין עיניך . וכתבתם על מזזות ביתך ט ) . מכאן למדו חכמים שאת "הדברים האלה", כלומר את פרשת שמע, - ובשעריך" ( דברים ו ד ה שנייה, המכונה פרשיש לכתוב על המזוזה ובתוך התפילין, ויש לקרוא אותם בבוקר ובערב . ב מֹעַ ", אותם מרכיבים חוזרים : "ושמתם את דברי אלה על לבבכם ועל נפשכם"והיה אם ש וקשרתם אתם לאות על ידכם והיו לטוטפת בין עיניכם . ולמדתם אתם את בניכם לדבר בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך . וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך" ( דברים יא - . שתי פרשיות אלו הן לבה של קריאת שמע, ואליהן נוספה פרשת ציצית ( במדבר טו לזכ ) - יח מא ) ועשרת הדיברות, שלא תמיד נכללו בקריאת שמע, כפי שנראה להלן . עדויות מספר מלמדות על נוהג קריאת שמע בימי הבית השני . במשנה : "אמר להם הממונה ויאמר . ברכו את העם, שמע, והיה אם שמע,עשרת הדברים,ברכו ברכה אחת, והן ברכו . קראו שלש ברכות אמת ויציב, ועבודה וברכות כהנים, ובשבת מוסיפין ברכה אחת למשמר היוצא" ( תמיד פ"ה מ"א ) . משנה זו מלמדת על קריאת שמע בבית המקדש . מקובל להניח שקריאת צמחהשמע צמחה בבית המקדש ומשם התפשטה בכל רחבי ישראל, ברם ייתכן גם שהיא ב"מדינה" ואומצה לתוך נוהג העבודה במקדש . מכל מקום, במסכת תמיד משובצת קריאת שמע במהלך עבודת התמיד, לאחר הקרבת התמיד ולפני הקרבת הקטורת . עיון בסדרי העבודה מראה כי קריאת שמע היא נוהג החורג ממסגרת עבודת המקדש שכאילו "הושתל" לתוך בפתיחה, "אמר להם הממונה", המעידה שאין הקריאה חלקמסגרת העבודה . ההשתלה ניכרת מרצף העבודה . עדות נוספת היא בתיאור עבודת הכוהן הגדול ביום הכיפורים שבמסכת יומא . שם קריאת שמע אינה נזכרת, כנראה משום שלא הייתה חלק אינטגרלי מהעבודה . במקדש ודה, והשחיטה נערכה נאמרה קריאת שמע אחרי הנץ החמה . עם התחלת היום החלה העב 1 כאשר "האיר המזרח" . קריאת שמע נערכה מאוחר יותר, לאחר סיום השחיטה והתקנת האברים להעלאה על המזבח . עוד אנו למדים מן המשנה שלפני הקריאה בירכו "ברכה אחת" . במסורות המאוחרות לימי הבית מובעות דעות שונות בדבר מהותה של הברכה, ואנו פירשנו 2 ברכת אהבה רבה המתאימה לתוכנה של קריאת שמע : "ואהבת את ה' אלקיך"שהכוונה ל . בשלב מאוחר יותר, המתואר במשנה, אמרו שתי ברכות לפני הקריאה ואחת לאחריה בבוקר, 3 ושתיים לאחריה בערב . יש להניח כי משנה זו מאוחרת לנוהג המתואר במקדש . אנו מציעים וני, אף שאין לנו ראיות פנימיות נוספות לתיארוך זאת בעיקר משום שזה קו ההתפתחות ההגי המקורות השונים . כפי שהסברנו, משנה זו אין בה קביעה האם הברכה היא קצרה או ארוכה . 1 משנה, תמיד פ"ג מ"ב ; יומא פ"ג מ"א, וראו פירושנו לה . 2 . ד " מא " פ, פירושנו לעילראו 3 . ד " מא " פ, להלן
|
הוצאת משנת ארץ ישראל
|