|
|
Page:7
מבוא – ברכות 7 בצרכם של ישראל עד שפתחו בשבחו של מקום האל הגדול הגבור והנורא קדוש אתה ונורא שמך ואחר כך מתיר אסורים ואחר כך רופא חולים ואחר כך מודים אנחנו לך" ( ספרי דברים, . ) 593ג, עמ' שמ לפי דרכנו גם תפילת המינים היא מימי בית שני, ובראשיתה כוונה נגד ה"פורשים", הם כתות קומרן והצדוקים . לאחר ימי הבית "עודכנה" וכוונה נגד הנוצרים, ומאוחר יותר נגד כלל המינים . מכל מקום, בדור יבנה לא נוספה ברכת המינים אלא רק עוצבה מחדש . דור יבנה הוא פוא התקופה שעוצבו בה נוהגי התפילה, אך חובת התפילה ועקרונות היסוד קדמו לדור א יבנה . בדור יבנה אף עיצבו את נוסחאות התפילה המקוצרת לשעת הדחק ( פ"ד מ"ד ) , ואף בהם תפסה התפילה כנגד הפורשים מדרכי הציבור מקום נכבד . ים את הבאת הקרבנות . בעולםמבחינה מהותית התפילה היא נתיב לעבודת ה', המקביל ומשל הקדום מקובל היה שהעלאת הקרבן לוותה בתפילה, ולמעשה התפילה היא תכלית הבאת הקרבן . הקרבן נועד לרצות את האל ולפתוח את שערי שמים, כל זאת כדי שהתפילה תמצא את דרכה ותתקבל לרצון . על כן התפילה אינה בבחינת תחליף לעבודת המקדש, אלא ינה חברתית, בפועל, עם חורבן המקדש תפסה ההתכנסות בבית הכנסתהשלמתו . מבח לתפילה את מקומה של עבודת ה' במקדש . העם היה זקוק להתכנסות לעבודת הקודש, ובית הכנסת היווה תחליף חברתי להתכנסות במקדש . בעיירות ישראל הרחוקות מירושלים בימי ית הכנסת לעבודת ה', ואי אפשר היה שלא הבית, וביישובי היהודים אחרי החורבן, התכנסו בב לקשר בין התכנסות זאת וההתכנסות במקדש . על כן אין זה מפליא שמרכיבים רבים בתפילה לקוחים ושאובים מהמקדש, אבל אין זה מעיד על מקום התפילה כתחליף אפשרי למקדש אלא על הקשר הפנימי שבין התפילה להעלאת עדי הבאת הקרבנות : שחרית כנגד קרבן תמיד של שחר, הקרבנות . התפילות נקבעו לפי מו מנחה כנגד תמיד של בין הערביים, מוסף ונעילה כנגד מעמדות אלו במקדש, ותפילת ערבית אין לה מקבילה, ואכן מעמדה נתפס כמחייב פחות . "תפילות מתמידין גמרו . תפילת השחר יד שלבין הערבים, 'ואתמתמיד שלשחר, 'את הכבש אחד תעשה בבקר', תפילת המנחה מתמ הכבש השני תעשה בין הערבים', תפילת הערב לא מצאו במה לתלותה ושנו אותה סתם . הדא היא דתנינן תפילת הערב אין לה קבע, ושל מוספין כל היום . אמר רבי תנחומא עוד היא קבעו ד ה"ב, זאותה כנגד איכול איברים ופדרים שהיו מתאכלין על גבי המזבח כל הלילה" ( ירו', פ" ע"ב ) . האמורא מנסה למצוא לתפילת הערב מקבילה במקדש, אך הניסיון מאולץ . לפי ניסיון אחר שהתנא מציע תפילת הערב היא בשעת נעילת שערי המקדש ( תוס', פ"ג ה"ב ) , אם כי התנא אינו אומר במפורש שתפילת הערב היא כנגד נעילת שערים . קדש מאולץ ( ראו פירושנו לפ"ד מ"ב ) . הניסיונותאם כן, הקשר בין תפילת הערב לעבודת המ להציג קשר מעין זה מעיד רק על הקשר הכללי שבין התפילות לעבודת המקדש, בבחינת
|
הוצאת משנת ארץ ישראל
|