sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:8

שמוליק לדרמן 8 ממשל זו : 'אם היינו ממיינים את צורות הממשל הנוכחיות לפי עקרון העצמה שהן נשענות עליו, ההבדל בין הדיקטטורה של מפלגה אחת למערכות הרב-מפלגתיות היה מתגלה כמכריע פחות מאשר ההבדל הקיים בין שתיהן גם יחד, ובין המערכות הדו-מפלגתיות' . 41 על משמעותו של הבדל יסודי זה בעקרון העצמה בין שתי המערכות הפוליטיות כותבת ארנדט : השיטה הדו-מפלגתית עולה בקנה אחד עם חוקה הנשענת על חלוקת העצמה בין ענפים שונים של הממשל, והסיבה המרכזית ליציבותה היא, כמובן, ההכרה שלה באופוזיציה כמוסד של הממשל . אולם הכרה כזו אפשרית רק בהנחה שהאומה אינה א ח ת ו ל א מ ח ו ל ק ת ( une et indivisible ) , וכי הפרדת הרשויות אינה מביאה לאימפוטנציה, אלא יוצרת ומייצבת את העצמה [ . . . ] מה שמבחין את המערכות הדו- מפלגתיות [ . . . ] באופן כל כך מכריע מהמערכות הרב-מפלגתיות של מדינות הלאום האירופיות הוא בשום אופן לא פרט טכני, אלא מושג שונה באופן רדיקלי של עצמה המחלחל לכל הגוף הפוליטי . 42 בעיני ארנדט, לעקרון הריבונות יש קשר הדוק לא רק לאופן ניהולה של המדינה את ענייניה הפנימיים, אלא גם לאופן ניהולה את ענייני החוץ שלה, או ליתר דיוק : לסוגיית המלחמה . הסיבה היסודית למלחמות בזמננו, כותבת ארנדט, 'אינה משאלת מוות נסתרת של האדם, גם לא דחף תוקפנות שלא ניתן להדחקה, ואף לא [ . . . ] הסכנות החברתיות והכלכליות הרציניות הגלומות בפירוק מחימוש, אלא העובדה הפשוטה שלא הופיע עדיין בזירה הפוליטית תחליף לפוסק אחרון בעניינים בין-לאומיים' . 43 לדעתה, תחליף כזה גם לא יופיע כל עוד 'עצמאות לאומית, כלומר חירות משלטון זר, וריבונות המדינה, כלומר התביעה לעצמה ללא ריסון ומגבלה בענייני חוץ, מזוהים זה עם זה' . 44 אם כן, עקרון הריבונות בעיניה הוא מחסום מרכזי לא רק לפתרון היחסים בין קבוצות בתוך המדינה, אלא גם ליחסים בין המדינה ובין מדינות אחרות . לדעתה של ארנדט, האלטרנטיבה לעקרון הריבונות העומד ביסודה של מדינת הלאום היא משטר שבו העצמה מתחלקת למוסדות וגופים פוליטיים רבים ככל האפשר . במידה מסוימת זה מה שמתרחש במערכות הפוליטיות הדו-מפלגתיות האנגלו-סקסיות, ובמיוחד ברפובליקה האמריקנית . ארצות הברית היא רפובליקה פדרלית, מדינה המכנסת בתוכה קבוצות שונות זו מזו, מתבססת על חוקה שכולם כפופים לה, והעצמה בה מחולקת בין ענפי הממשל השונים ובין הממשל המרכזי למדינות השונות . במובן זה 'מוותרת' הרפובליקה 41 272 . Ibid . , p Ibid . , pp . 271 - 272 42 Hannah Arendt, ‘ On Violence ’ , Crises of the Republic, Harcourt Brace Jovanovich 43 Inc . , New York 1972, p . 107 Ibid . 44

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help