|
|
Page:14
41׀הקול והטע ם נושא וּוריאציות ) במקומות מושבותיהם השונים על גדות נהר פו, וכל עדה בקהילה זו עיצבה מחדש את זהותה . השימוש הפונקציונלי שנעשה בווריאנטים ליטורגיים כדי לקיים או לשמר זהויות דתיות פרטיקולריות בתחום מוסיקלי בהקשר של זהות משיק לתחום מדעי הדתות . עד עתה שמנו לב שפרטים ליטורגיים, קטנים ככל שיהיו, יכולים לשמש מגדירים 14 צוין, למשל, כי פזורות חברתיים-דתיים, ולשם כך יוזכרו בספר מנהגים וטקסים . ישראל בארצות הנצרות או בארצות האסלאם השתמשו בנעימות שונות לטעמי התורה . כאן עולה בספר עניין חדש, פרדוקסלי ואולי אף דיאלקטי : קהילת מהגרים קטנה יחסית מבקשת להיקלט במקום חדש ומחפשת סמל ברור שיציין את אי רצונה לטשטש כליל את זהותה העצמית המקורית . כלומר הקהילה הטדסקית מבקשת לשמר את תווי זהותה על ידי ייחוד נעימת טעמי המקרא שלה, דבר הנראה שולי לכאורה בהשוואה לגורמים אחרים . אין הטדסקים יכולים להתפלל עם שכניהם היהודים מעדות אחרות, ואין שכניהם היהודים מעדות אחרות יכולים להתפלל עמם . הקריאה בתורה היא טקס מרכזי מאוד בחיי הקהילה ובית הכנסת, ומכאן נובע האפקט שיש לנעימת הטעמים כגורם-על בשימור הזהות החברתית-דתית של הקבוצה . לכאורה בתחומים אחרים של מנהגי הדת היו היהודים הטדסקים גמישים יותר . קרי היתה סלקטיביות מסוימת בברירת ממדי ההטמעה החברתית והדתית וסוגיה, והבכורה ניתנה לטעמי המקרא . הדיון בספר משווה את היחס המיוחד שניתן לטעמי המקרא 15 ל"מעין תחליף לסמלים חזותיים" בדתות אחרות . הספר מבליט את התמקצעות הקריאה בטעמי המקרא בפרישׂה היסטורית ואתנוגרפית, דבר שלא נעשה עד כה . רוב המחקרים שנעשו בתחום זה היו עבודות איסוף של מקורות והערכתם מתוך העדוּת של עצמם . הספר מציב את המקורות ואת הנושא לבדיקה בקנה מידה של דיסציפלינות רלוונטיות למדעי הדתות — האתנוגרפיה והסוציולוגיה בהקשר של תחום הפעילות הריטואלית . בתחום שהספר עוסק בו יש צד חלוצי, גם בפרספקטיבה הרחבה יותר של תפקודה של המוסיקה ביצירת תווי זהות שאינם דתיים במהותם . הספר חושף בפעם הראשונה מידע על ההיבט המוסיקלי של טעמי המקרא ונעימתם מבחינת המשמעות התרבותית והדתית שלהם — מידע הנובע ממחקר בין- תחומי ורב-תחומי . הדיסציפלינות המחקריות הבאות לידי ביטוי בספר הן בעיקר 14 ובכללם, לצורך זה, מאכלים ולבוש . 15 הנצרות פיארה את היכליה באמנות חזותית — איקונות, ציורים ופסלים . היהדות נשמרה מכל אלה ( עד העת החדשה ) בשל האיסור "לא תעשה לך פסל וכל תמונה", כך שהשימוש היהודי באמנות חזותית הצטמצם אפוא לתחום תשמישי קודש בלבד . בתחום זה שולבו גם טעמי המקרא ונעימתם, שהיו בבחינת "תשמישי קדושה לא חזותיים" .
|
|
|