|
|
Page:14
14 יניב גולדברג נוגה לוינ�קייני המיידית " . ביון מכוון אותנו לעולמות רגשיים " שמעבר ", הקיימים ונוכחים , אלא שבדרך כלל האדם איננו בא במגע איתם , לעיתים בשל הפחד לפגוש את " מה שמעבר ", את הרגש האמיתי . דווקא עולם נסתר זה אשר איננו מוכר , הוא סוג של אמת פנימית , המרתיעה אותנו ואף מפחידה . ביון שם את האמת הרגשית במקום מרכזי ביותר לשם האפשרות להתפתחות אנושית . בלעדיה , אין צמיחה ואין התפתחות . האמת הרגשית היא זו המזינה את הנפש . פרשנות עמוקה ) כדרכה של הפסיכואנליזה הקלאסית ( , בעלת תוכן ספציפי , איננה עוד היעד המועדף של התהליך האנליטי . היעד המועדף , לדעתו , הוא מפגש עם אמת רגשית וחוויה ברגע נתון . ביון מדגיש שהמשמעות של מפגש עם אמת כזו , הוא תהליך בלתי מודע , המצוי כל העת בהתפתחות והיווצרות , בדומה להריון . יתרה מכך , ביון ומלצר סבורים שעל הפסיכואנליטיקן להפגיש את האינדיבידואל עם עולמו הפנימי כפי שהוא , כולל החלקים 8 הם מאמינים ביכולת הפוטנציאלית והאינסופיתהקשים והזרים לו . של הסובייקט להתפתח , לדעת , לשאת את האמת של עצמו , ובעיקר את המפגש עם האמת הרגשית הלא-ידועה . המימד החשוב בתהליך חיפוש האמת הוא זה המתרחש בין המטפל למטופל ) כמו גם בין השופט לצדדים הנשפטים והשופטים ובין הבמאי לשחקנים ( . לידת המשמעות מתרחשת ביניהם , כלומר בין ייצוגי האובייקטים המופנמים של כל אלה . העולם הפנימי הוא מקורה של התפתחות המשמעות הרגשית , ולשם כך יש צורך בתהליך אינטראקטיבי שבסיסו הוא כעין יחסי אם ותינוק . בתהליכים בין האם לתינוקה קיים המימד המרגיע או המתווך , אך גם מימד של דה- 9 או הצפה רגשית המציפה את התינוק , טוקסיפיקציה ) נטרול רעלים ( , עד שהאינטראקציה ביניהם הופכת לחלק מיכולותיו של התינוק 8 . סימינגטון וסימינגטון , החשיבה הקלינית . 9 . ביון מכנה במונח ' דה טוקסיפיקציה ' בהקשר זה מצב שבו האם מבצעת הכלה , טרנספורמציה ומתן משמעות לחוויות הלא מובנות , נטולות המשמעות , המאיימות על העצמי הבוסרי של התינוק .
|
עמותת הילל בן חיים
|