|
|
Page:10
10 משפט כחול-לבן שלפנינו : אעסוק כאן בשאלות מהו בכלל משפט ישראלי עצמאי ואם אפשר לעצב משפט שהוא ישראלי ; אתחקה אחר הניסיונות השונים לעשות כן מאז ראשית הציונות, ואחר הוויכוחים על הדרך הנאותה לכונן את המשפט בישראל ; ואעסוק בבעיות הכרוכות בעצם המאמצים ליצור משפט ישראלי . על אף הצדדים המיוחדים למשפט, סיפורו של המשפט הישראלי הוא למעשה סיפורה של הציונות . הלבטים שמייסרים את המשפטנים הישראלים בנוגע לזהות ולתרבות היהודיות והישראליות הם אותם לבטים שהציקו לחברי התנועה הציונית משחר ימיה ; גם הפתרונות שמצאו המשפטנים לשאלות אלה נגזרים מן הפתרונות הכלליים שנתנו התנועה הציונית והחברה הישראלית . ההיסטוריה של הציונות היא הקונטקסט הרחב שהתפתח בו המשפט הישראלי – המסגרת שהעניקה לו משמעות והקשר . לאורך ההיסטוריה של הציונות נסב הדיון בעניין ישראליותו של המשפט הישראלי בעיקר על תוכנו של המשפט . אף שנידונו גם שפת המשפט, צורתו או מקור סמכותו, רוב המתדיינים האמינו שמשפט ישראלי צריך להיות משפט שתוכנו מזוהה כישראלי . אבל מהו אותו תוכן ישראלי מיוחד ? קשה מאוד לענות על שאלה זו משתי סיבות עיקריות . ראשית, משום שקשה מאוד להגדיר תרבות לאומית וקשה לבטא תרבות זו בנורמות משפטיות ; ושנית, משום שהמשפט אינו הזירה הראויה לדיון תרבותי ולליבון של שאלות זהות . המבקש להגדיר את תרבותה הלאומית של אומה מסוימת לא יתקשה בוודאי להצביע על מאפיינים פולקלוריסטיים האופייניים לאותה אומה, על שפתם של בני הלאום ולעתים גם על דתם . ייתכן שאפשר גם להצביע על כמה מנהגים אופייניים לבני עם מסוים ואולי אפילו להפליג בתיאור האופי הלאומי של אותה קבוצה . אולם קשה מאוד להכליל שפה, דת, פולקלור, מנהגים ואופי לאומי לכדי תרבות לאומית מובחנת . לכן, אף שאינטואיטיבית קל לנו להפריד בדמיוננו בין צרפתי ובין גרמני וכן בין שניהם ובין יפני, קשה לנו במחשבה מעמיקה להגדיר במדויק את תרבות צרפת או את תרבות יפן . קשה עוד יותר לתרגם תרבות לאומית זו לנורמות משפטיות כלליות ומופשטות, כלומר לנורמות שפונות בצורה אחידה לציבור רחב . חוקר הלאומיות אנתוני סמית ( Smith ) כינה זאת ׳המאפיין המבלבל ביותר של חקר תופעות האתניוּת והלאומיוּת : היותן באופן מתמיה תופעה מוצקה ונעדרת ממשות בה בעת׳ . היהודי, שהוגשה לכנסת בשנת ,20 מבקשת לעגן חובה זו בחוק יסוד, ואף לקבוע : ׳המשפט העברי ישמש מקור השראה למחוקק׳ .
|
המכון למשפט והיסטוריה ע"ש קרן דיויד ברג, אוניברסיטת תל אביב
|
|