|
|
Page:14
14 גליה צבר ואפרת שיר ההערה השלישית נוגעת למסגור הקונספטואלי של הספר, שכאמור מבקש לחשוף היבטים לא מוכרים של חייהם של מבקשי ומבקשות המקלט, ושל החברה הישראלית באזורי המפגש . כעורכות, בחרנו להתמקד בחיי היום-יום כבסיס להבנת מבנים חברתיים-תרבותיים ופוליטיים רחבים, ומנקודת מוצא זו בנינו את המעשה המחקרי . כל הפרקים בספר מבוססים על עבודת שדה שחייבה יצירת אמון וקרבה בין החוקר לנחקרים . קשרים אלו הובילו את החוקרות והחוקרים לראייה מחקרית שבמרכזה ניצבים חיי היום-יום . הבחירה לראות את חיי היום-יום כנקודת המוצא של המחקר ממשיכה את דרכם החלוצית של אנרי לפבר וממשיכו פרנאן ברודל, אשר ניסחו תובנות חדשות בנוגע לחשיבות היום-יום בהבנת הקיום האנושי והמרחב החברתי ( [ 1968 [ 1994 Braudel, 1981, 1992 ; Lefebvre, ) . החוקרות והחוקרים פגשו מרואיינים רבים, מבקשי מקלט וישראלים, ולמדו על חיי היום- יום האישיים והמקצועיים שלהם במטרה לעודד אותם לספר על עצמם ולבטא את השקפתם בנוגע לנושאים מרכזיים בחייהם . לצד השיחות הארוכות שניהלו, רבים מהם ליוו את מרואייניהם במשך ימים, שבועות ואף שנים . השהות המתמשכת במחיצת המרואיינים בתחנות היום-יום של חייהם אפשרה לחוקרים ליצור את הקרבה שדרש המחקר . המידע שאספו החוקרים בשדה, שנוסף לטקסטים כתובים ואחרים, היה למסד אמפירי לתובנות מעמיקות על אודות מבקשי המקלט האפריקאים בישראל . תפיסה מחקרית זו מצטרפת לשיח מחקרי נרחב העוסק בשאלת התהוותם של מבנים תרבותיים גדולים ( כגון שארות, דת, גזע ולאומיות ) באמצעות בחינת דבריהם, מעשיהם ומחשבותיהם של אנשים ביום-יום ( בורדייה, 2005 ; גירץ, 1990 ; צבר, 2015 ; 1978 Bourdieu, 1986 ; Horton & Gerald, ) . הבחירה במחקרים המתמקדים בחיי היום-יום כבסיס להבנת מבנים חברתיים- תרבותיים ופוליטיים רחבים חייבה את החוקרים להידרש לסוגיית המתודולוגיה בעבודת השדה . אף שהגיעו מדיסציפלינות שונות, רובם ככולם בחרו בשיטות מחקר איכותניות שכללו איסוף סיפורי חיים דרך ראיונות עומק ותצפיות משתתפות . אסטרטגיה זו שייכת לפרדיגמת המחקר האיכותנית-פרשנית, המבוססת על תפיסה פילוסופית שמהותה ניסיון לראות את המציאות כולה, כשלם, ולא מקטעים בלבד ( אלאור, 1998 ; ליבליך, ,2000 2003 ; מוצפי-האלר, 2005 ; צבר-בן יהושע, ,1996 2000 ) . גישה מחקרית זו אינה מבקשת להגיע להכללות סטטיסטיות אלא מתמקדת בסמוי מעין החוקרים — בתודעה הסובייקטיבית הייחודית של הנחקרים . מטרתה לשקף את עולמם מבעד למשקפיים התרבותיים שבאמצעותם הם מפרשים את המציאות ומוצאים בה את מקומם . שיקוף עולמם והפרשנות שהם נותנים למציאות חייהם היה המהלך הראשון של המחקר, לא האחרון . בד בבד בחרנו לשלב בספר את קולותיהם של מבקשי מקלט . בהמשך לתוואי שסימנו מישל פוקו ( 2011 ) , פרנץ פנון ( 2004 ) ואחרים, הצבת סיפוריהם של ה"אחרים", ה"שוליים", במרכז הדיון, לא רק חשפה את עולמם שלהם, אלא
|
|