|
|
Page:ד
ד | תשובות חכמי מצרים האחרונים מגניזת קהיר 8 ולא התערבו זה בזה, כלשון הרדב"ז : "שכל עיר אחתמהגרים שהתארגנו במסגרת קהלים 9 הפעילות ולשון אחד עושין להם קהל בפני עצמו ולא יתערבו עם אנשי עיר ולשון אחר" . 10 הארגונית של הקהלים התנהלה בעיקרה בבתי הכנסת . מהעשור הרביעי של המאה הט"ז היוותה מצרים גם מרכז תורני חשוב, שפעלו בו גדולי החכמים . את קול התורה שנשמע בקהיר היטיב לתאר בקצרה הרדב"ז ( שהתגורר 11 בתשובה שכתב בשנת רצ"ט : בקהיר עד תחילת המחצית השנייה של המאה הט"ז ) שעתה יש תלמוד תורה הרבה במצרים מה שלא היה קודם לכן ורובם ככולם בעלי תורה . . . אחר שבאו מרביצי תורה במצרים ורבו התלמידים והתורה עשתה פירות 12 ופירי פירות וזה דבר נראה לעין . במחצית הראשונה של המאה הי"ז המשיכה הפעילות התורנית הענפה . גדולי החכמים 13 ארון הספרים היהודי הלך והתעשר על ידי חכמי מצרים, שלטו בקהילותיהם ביד רמה . בפירושים למסכתות בתלמוד, פירושים לרמב"ם, לטור ולשולחן ערוך, ספרי דרשות, שירה ופיוט . פאר היצירה היה ספרות השו"ת והפסיקה . מוסדות השיפוט של הקהילה היו בתי הדין, ומשם יצאו פסקים ותשובות שעסקו בכל חיי הקהילה . תקופת הזוהר הועמה בשנות השבעים של המאה הי"ז . מצבם הכלכלי והרוחני של 14 בעניין יהודי מצרים הורע והתדלדל . כך עולה מתשובתו של ר' מרדכי הלוי משנת תמ"ג, 8 על הקהלים במצרים ראו בקצרה ליטמן, היחסים, עמ' 30 - 31 . על הקהל המוסתערבי בקהיר במאה הט"ז ראו הקר, לדמותה, עמ' 89 - 100 ; ארד, הקהל, עמ' 25 - 62 ; ארד, המגרבים . 9 שו"ת רדב"ז, ח"ג, סי' תעב . 10 ליטמן, היחסים, עמ' 36 - 38 . 11 הוא עלה לירושלים בשנת שי"ח . 12 שו"ת רדב"ז, ח"ד, סי' צד ( אלף קסה ) . ראו שטובר, מבוא, עמ' 13 , וראו שו"ת מהרשד"ם, אבן העזר, סי' קעה : "שאלו המקומות [ הכוונה לרשיד ודמיאט ] וכיוצא בהן, אין להם ערך ודמיון למצרים שהיא עיר גדולה לאלקים בתור' וחכמה בישיבות וקהלות" . מהר"ם אלשקר מעיד על מקומו כי "תהלה לאל יש אתנו יודע עד מה . וכמה וכמה . חכמים שלמים וכן רבים . ונגד פניהם נבונים . עוקרים הרים וטוחנים . זה בזה ומוציאין קמח סלת מנופה . בשלש עשרה נפה" ( שו"ת מהר"ם אלשקר, סי' לא ) – ראו הבלין, רבי אברהם הלוי, עמ' 56 - 57 . 13 ראו שו"ת אהלי יעקב, סי' צא ; גליק, מקורות, ד, עמ' 116 . 14 ראו שו"ת דרכי נועם, חושן משפט, סי' נו : "בשנה זו שנת התמ"ג ליצירה נתחדשה גזרה . . . שחידשו חמס לתבוע מהיאודים להשלים מה שחסר מעות התחרי"ר [ = מפקד, רישום ] לסיבה שמהם מתו ומהם הלכו מן העיר והרחיקו נדוד ומהם היו אורחים וחזרו לעירם והוכרחו פה
|
|