|
|
Page:13
אביגדור שנא� – מבוא 13 , שני חיבורי� אלו ביקשו להקי� תחומי� רחבי� של חיי הדת והמעשה . האמור במשנה המש� בכל מה שקשור ללוח השנה , בדיני� שעניינ� עבודת האדמההחל במצוות ו ובצד זה נמצא, וכלה בענייני� שבתחו� הפולח�, למסגרת המשפחה או החברה, היהודי ה� – כל אות� מסורות שלא מצאו את מקומ� במשנה . בה� ג� לא מעט מסורות אגדיות המשיכו את חייה� כתורה – משו� שרבי יהודה הנשיא לא הכיר� ה� משו� שלא רצה בה� מסורת שלא זכתה להיכנס אל : קרי , שמשמעו חיצונית', ברייתא' וזכו לכינוי , שעל פה על יסוד המשנה והתוספתא ועל יסוד ברייתות רבות ודיוני� אי� ספור שנערכו . המשנה הבבלי , בבתי המדרש של אר" ישראל ובבל נתחברו בסופו של דבר ג� שני התלמודי� , דוריי� של דיוני חכמי� על המשנה ובעקבותיה % שה� מעי� פרוטוקולי� רב ,והירושלמי תו� שימוש במסורותיה� של התוספתא והברייתות ותו� הרחבת� לכל כיוו� אפשרי בעיו� . ובדיו� לא – התוספתא ושני התלמודי� , המשנה – ל " ארבעה חיבורי� מרכזיי� אלה של חז לחיבורי , מוקדש לתופעה ספרותית אחרתשכ� הוא , מצאו את מקומ� בספר שלפנינו . ג� יצירות אחרות שנתחברו בעולמ� של חכמי� לא יוצגו להל� מאותה סיבה . המדרש ', מסכתות קטנות ' כוונתי בראש ובראשונה לקבוצה של חיבורי� שנתקבל לכנות� בש� להשלי� את המשנה בנושאי� ( מראשית ימי הגאוני� ) מאוחרי� ת שה� למעשה ניסיונו המסכתות הקטנות . או שלא עסקה בה� בהיק� המתאי�, יא לא עסקה בה� כלל שה או בסוגיות שונות ( ' מסכת סופרי� ' ) בדיני כתיבת ספר תורה , דר� משל, עוסקות , ( ' מסכת שמחות ' מסכת הקרויה בלשו� סגי נהור בש� ) הכרוכות בק" החיי� האנושיי� ת של טקסטי� שנתחברו סביב עול� הוא הדי� בכמה קבוצו . וה� דורשות דיו� בפני עצמ� טקסטי� שיועדו בראש ובראשונה לשימוש בבית הכנסת הקדו� , ל" בית המדרש של חז כוונתי לתרגומי המקרא לשפות שונות . ואי� נוהגי� לראות� כחלק מספרות המדרש בשתי קבוצות אלו של טקסטי� . וליצירה הפייטנית המגוונת ( כגו� יוונית וארמית ) א� אי� בכ� כדי לכלול אות� בספר שעיקרו בספרות , תורת� של חכמי�משתקפת אמנ� . המדרש זו , העיסוק במונח זה דורש הבחנה בי� שתי משמעויות שלו ? מה הוא – מדרש המונח מדרש במשמעותו המקורית . וזו המאוחרת והמשנית, הקדומה והמקורית יותר הקוראי� אות� להפו� בה�דר� המחייבת את , מכוו� אל דר� של לימוד כתבי הקודש , לחזור ולקרוא אות� בכל דר� אפשרית ולהקנות לה� משמעויות רבות , ולהפו� בה� : או בלשו� חכמי� ) מתו� אמונה כי התשובות לכל השאלות שזקוק לה� האד� מצוי בה� , דתית % כתופעה ספרותית, המדרש [ ( . ב" ה מכ " אבות פ" ] הפו� בה והפו� בה דכולא בה " וכי הוא מדבר בעת ובעונה אחת אל כל, כולו הוא דברי אלוהי� חיי� מניח כי המקרא " שבעי� פני� בתורה : "ובלשו� חכמי� ) שכול� אמת , בשבעי� פני� שונות, הקוראי� בו
|
|