|
|
Page:12
שנראית שרירותית, מכיוון ש"מהות התוהו, ממדיו וחוקיו" הם שרירותיים 2 את חוויית התוהו היהודי ביטא טוב מכולם הסופר היהודימעצם הווייתם . הנודע שלום עליכם : "ברוך השם - דהיינו הם מתחילים לגמרי לא רע באמונה שלמה ובתקוות גדולות ונגמרים בדרך כלל בביש מזל . . . לכן אין צורך לטרוח יתר על המידה בכתיבת מכתב . אפשר להעתיק אותו ככתבו וכלשונו . . . כל מה שנבנה באוויר עתיד ליפול בסופו של דבר . לא נעים, אך זו האמת והרי את 3 האמת אוהבים כולם" . בפילוסופיה הפוליטית, "חיי התוהו" מזוהים עם מצב הטבע, שבו חוקי המשחק אינם ברורים ואין סמכות מרכזית שבכוחה לאכוף הבנות והסכמות . בהיעדר מדינה בעלת מונופול לגיטימי על אמצעי האלימות, שולטת החרדה המתמדת מפני השרירותיות האלימה של מצב הטבע, שבו אין מי שיכפה סדר ויציבות ואין מי שיגדיר מוסר קולקטיבי ברור ומוסכם . לכן, מטרת הכוח המדינתי היא בראש ובראשונה לרסן את השרירותיות, ורק לאחר מכן לאפשר "חיים טובים" ומוסריים ולווסת אותם . היהודים חיפשו תמיד הסדרים פוליטיים שיגנו עליהם, בין שבמדינה לאומית עצמאית ובין שבקרב אומות אחרות . הם הנחילו לעולם את מסורת הלאומיות העתיקה, שמשמעותה קשר טבעי בין שבטיות אתנית ובין שליטה בישות טריטוריאלית עצמאית . הם שרדו אובדן של ריבונות לאומית ופיתחו את זהותם הייחודית כ"עם נבחר" גם בהיעדר ריבונות, על ידי יצירת אלוהים יחיד שאינו טריטוריאלי ויצירת טקסט על ‑ זמני כחוקה מכוננת ניידת . הם הגדילו לעשות כששמרו על ייחודיותם במשך תקופות ארוכות ללא שלטון עצמי במולדת, כגולה יציבה עם שלטון עצמי ‑ קהילתי או כפזורה לא מאורגנת הנתונה לגחמות אלימות של אחרים . גם במצבים אלה לא חדלו היהודים לפתח תיאוריות מוסריות וקורפוס תיאולוגי עשיר סביב חיי קהילה ואמונה בהיעדר ריבונות ; והסבירו לעצמם ולעולם כיצד דווקא התוהו הוא היתרון הגדול של החוויה האנושית, שהרי ממילא לעולם יש ריבון עולמים אחד . היהודים נתנו בחיי התוהו סימנים של רצון אלוהי והנחילו לעולם אידיאליזציה 4 בעידןשל עבודת אלוהים, לרבות, במקרה הצורך, מוות הרואי על קידוש השם . הנאורות והתבונה, כאשר המדינה לא זוהתה עוד עם שליטיה והיו שחשבו שאלוהים מת, נתפסה שרידות היהודים כ"אומת תפוצה" הן כסטייה וקונספירציה גלובלית נגד הסדר העולמי ( תפיסות שהולידו את האנטישמיות החדשה ) , והן כנס . חיי היהודים משוללי הריבונות הוצגו לעתים כביטוי ליתרון האנושי המודרני 12 המאה הישראלית והישראליזציה של היהדות
|
|
|