sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:11

גוף יחיד רבים | חגי בועז 11 המתווכים בין תורמי איברים פוטנציאליים לבין הנזקקים להשתלה . לטענתי , השיפוט המוסרי של רפואת ההשתלות , לכאן או לכאן , נובע מתנאי המחסור . גם ההצעות לאיסוף איברים להשתלה , התפתחותה של שאלת המוטיבציה לתרומה , עיצובו של האלטרואיזם כבסיס לתרומה , ואפילו הגדרת המוות המוחי - כל אלה מוּנעים על ידי המחסור . לפיכך , בחיבור זה אבקש להתחקות על תנאי המחסור ודרכי ההתמודדות איתו כמפתח להבנת האתיקה של עולם ההשתלות , ובתוך כך להבנת המטוטלת שטכנולוגיה רפואית זו מייצרת בין השיח האוטופי מזה לשיח הדיסטופי מזה . אכנה זאת " כלכלת האיברים " . הפרק הראשון פותח בתיאור מצב המחסור . מחסור אינו מצב יוצא דופן בכלכלה הפוליטית של משאבי בריאות , ואפשר אף לומר שהמחסור במשאבים הוא אחד המאפיינים המרכזיים של מערכות בריאות ברחבי העולם . אלא שהמחסור בתחום רפואת ההשתלות הוא מחסור באיברי אדם , ועובדה זו לבדה מציבה את ההתמודדות עימו במישור אחר . ישנן שתי גישות למחסור באיברים להשתלה : הגישה האתית-פרופסיונלית רואה במחסור את אחת מבעיות היסוד הכרוכות בהקצאת משאבי בריאות נדירים . בעיית המחסור מוטמעת כך במסגרת הדיון האתי הרפואי העוסק בכללי איסוף האיברים וחלוקתם . כפי שיתואר בפרק , הדיון הביואתי שוכלל בעקבות המצאתן של מכונות הדיאליזה והצלחתן הראשונית של השתלות הכליה . לעומת זאת , הגישה שאפשר לכנותה מטה-אתית או כלל- מוסרית מתמקדת בפן הנורמטיבי , ודנה ברפואת ההשתלות כמאפיין מהותי של הקשר בין הרפואה לחברה . המשותף לשתי הגישות הוא ההצבה של בעיית המחסור באיברים במערכים קיימים של מדיניות בריאות ושל אתיקה רפואית , ובמודלים קיימים של שיח על יחסי רפואה וחברה . אף אחת מן הגישות - תפיסת המחסור כתרגיל באתיקה רפואית או כבעיה מוסרית רחבה יותר - אינה מצליחה לספק פתרון שלם לבעיית המחסור . בשתיהן הדיון הוא דדוקטיבי , כלומר נגזר מתוך מודל התייחסות רחב יותר , אתי או מוסרי ; ושתיהן מנתקות את המחסור מההקשרים המיידים שלו , היינו החולים הרבים התרים אחר דרכים מעשיות להתגבר עליו . כך הדבר בין שהמחסור נדון במסגרת התפיסה החיובית של רפואת השתלות ) " מתנת חיים " ( , ובין שהוא נדון במסגרת התפיסה השלילית שלה , שלפיה מדובר בביטוי של דקדנטיות , מדיקליזציה והסחרה של גוף האדם . ואולם , כאמור , לא הדיון האתי ולא ההיקש המוסרי הם נקודות הפתיחה שלי , אלא ממשיותו של המחסור באיברים להשתלה . זהו לטענתי המפתח להבנת המציאות המטריאלית של עולם ההשתלות . בעקבות הטענה על מוגבלותו של השיח האתי , הפרק השני עוסק בבניית מערכת מושגית חדשה להבנת כלכלת האיברים ככלכלה שצומחת בתגובה למחסור באיברים . כלכלת האיברים נולדת מתוך סדרה של הפרדות . הפרדה ראשונה היא בין איברים הנלקחים מגופות מתים ובין איברים הנלקחים מאנשים חיים ; והפרדה

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help