sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:11

11פתח דבר סבור היה שהנוצרים בארץ נוטים לקיצוניות פוליטית בשל היותם מיעוט לא מיוצג, החושש מהרוב המוסלמי, שאם לא כן היו משתפים פעולה עם היישוב היהודי ועם הרעיון הדו-לאומי . ׳בוא נדבר בגילוי לב, דוקטור׳, ענה לו סכאכיני, וסיפר לו מעשה בחמור : איש רכב על חמורו וראה איש אחר ההולך ברגל . הוא הזמין אותו לרכוב אתו . הולך הרגל עלה על גב החמור והעיר : ׳כמה זריז הוא החמור שלך ! ׳ רכבו עוד ואז אמר הזר : ׳כמה זריז הוא החמור שלנו ! ׳ אמר לו בעל החמור ׳רד ! ׳ שאל ׳למה ? ׳ אמר לו : ׳אני חושש שעוד מעט תאמר – ״כמה כלומר מאגנס לא השכיל להבין כי עמדת הערבים זריז הוא החמור שלי״׳ . נבעה מתחושת אבדן הבעלות על ארץ שהייתה, לשיטתם, שלהם . מאגנס לא החזיק בעמדה רשמית ביישוב, כזו שנרכשת במאמצים פוליטיים ולכן מחייבת פשרות, ולא חש את האחריות המעשית הנובעת מכובד משאו של תפקיד ציבורי . חברי ההנהגה הפוליטית של היישוב – ובפרט בן-גוריון וויצמן, שהיה קרוב יותר למאגנס בעמדותיו – ראו בפוליטיקה הנבואית שלו פייסנות יתר ומתכון הרסני לניהול משא ומתן במרחב המזרח-תיכוני . אפילו שותפיו הפוליטיים של מאגנס מהחוג המרכז-אירופי באוניברסיטה העברית, שדגלו באותם פתרונות שהציע והלכו אתו כברת דרך בפעילות הפוליטית, ראו בו בסופו של דבר טרובדור אמריקני ושריד של האידיאליזם של המאה ה- 9 בפוליטיקה רבת-התהפוכות של המאה ה- 0 . כך, כפי שחשש, נותר גוון קולו האמריקני הייחודי בעד הדו-לאומיות, קול קורא במדבר . אלא שזוהי גם ההחמצה המרכזית באופן שסופר בו סיפורו של מאגנס עד כה . אנשי ׳ברית שלום׳ ובהמשך ׳איחוד׳ היו שותפים לתכנית הפוליטית של מאגנס, להשקפתו הכוללת על התביעה המוסרית מן הציונות, ולמקצת ממקורות היניקה שלו ( אחד העם למשל ) . בהשוואה למקורות היניקה האירופיים הדיאלקטיים שלהם, ניחן מאגנס בפרגמטיזם אמריקני פשוט וישיר ובלהט דתי שהניעו לפעולה פוליטית . מאגנס השיב להם, כך לטענתם החוזרת ונשנית, את האמון בפוליטיקה . אלא שברגעי המבחן, מאגנס – המחפש הדתי הבלתי נלאה ועבד ה׳ בעיני עצמו – השליך את כל יהבו על הקוטב המוסרי-אידיאליסטי, ואילו הם נסוגו לעמדה מורכבת יותר, שאפשרה להם לשרוד את היפוך הקטבים שחוללה הקמת מדינת ישראל . לעומתם, מעשיו של מאגנס והזיכרון ההיסטורי של פעולתו כמו קופאים בזמן ב- 8 9 , עם פטירתו על אדמת ארצות הברית לאחר הקמת המדינה . שגב, ימי הכלניות , עמ׳ - . עוד על סכאכיני ראו : סכאכיני, כזה אני רבותיי .

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help