|
|
Page:11
11פתח דבר במוסדות שבהם הייתה חברה אינם בנמצא . אחרים, שנרשמו בעיפרון קהה חוד, דהו, וקריאתם קשה . הוא הדין במכתבים אישיים ששלחו עדה ועמיתותיה זו לזו . כתב-יד נחפז ובלתי קריא מסתיר את מה שהותירו שיני הזמן . זאת אף זאת, לקושי לאתר מידע על חייה האישיים תרמה גם עדה עצמה, ככל הנראה . בערוב ימיה שקדה על סידור עיזבונה האישי, ולא מן הנמנע שהצנזורה העצמית שהפעילה הביאה להשמדת מכתבים ועדויות . את אשר הותירה עינה הביקורתית, חיסלו ההזנחה והרישול בשימור המסמכים . מן הנותר נִצְרף הספר שלפנינו . למסמכים הפזורים בארכיונים ברחבי הארץ ובידי המשפחה נוסף מידע מעיתוני התקופה ומראיונות בעל פה ; האחרונים – בסייגים המתבקשים . זיכרון המבליח לאחר שנים אינו חד וברור, ולא אחת מתקנים הזוכרים את עברם . במודע או שלא במודע הם משמיטים או מבליטים מרכיבים מסוימים 6 עם זאת, הזיכרונות מלחלחים את יבושת המילים על חשבון אחרים . הכתובות, שלא אחת קהתה ונסתתמה משמעותן המקורית . תמכתי את חומרי המחקר הראשוניים בספרות מחקר עיונית, ובה מחקרים מתחומי דעת ההיסטוריה והמגדר, חקר התרבות, הספרות ועוד, מתוך הבנה שגישה נכונה להיסטוריה מנסה לאזן בין הידוע ללא-ידוע, בין בחירת היחיד בפעולה והבנת התהליכים המעצבים את פעולתו ובין מחשבות, כוונות ומעשים שכיוונו את בחירותיו . כדי לאזן בין הניגודים הללו מתמודדים כותבי ההיסטוריה, ובהם 7 תחת כותבת ביוגרפיה זו, עם הצורך להתגבר על הפיתוי ׳לפאר את הגיבור׳ . זאת חתרתי להציג דמות בשר ודם, על חולשותיה ומעלותיה . הספר מחזיק חמישה שערים . השער הראשון חופן את הפרקים העוסקים בילדותה של הגיבורה ובביכורי פעילותה בזירה הציבורית . מצעירותה נאלצה עדה לשרטט לעצמה תלם ולנווט בתוכו את חייה . על קרקע גידולה והתעצבותה מלמד הפרק הראשון . עלייתה לארץ במפנה השנים 1912 ו- ,1913 בטרם מלאו לה ,20 הייתה צעד משמעותי ומודע בקביעת הכיוון שחיפשה לחייה . ביקורה בארץ שנים אחדות קודם לכן שכנעה בכך . הפרק השני עוסק במניעי עלייתה ובראשית דרכה בארץ ישראל . הוא מאיר את האפשרויות המוגבלות בתעסוקה ובחברה, שעמדו בראשית המאה ה- 20 לפני צעירה 6 ראו יואב גלבר, היסטוריה , זיכרון ותעמולה : הדיסציפלינה ההיסטורית בעולם ובארץ , עם עובד, תל אביב ,2007 עמ׳ 271 - 296 . 7 שם, עמ׳ 14 - 15 .
|
|