|
|
Page:9
מבוא עקרון הפרדת הרשויות הוא אחד העקרונות החשובים ביותר במשטר דמוקרטי , שכן הוא ערובה להגנה מפני עריצות השלטון . סמכויותיו של השלטון מבוזרות בין שלוש רשויות – מחוקקת , מבצעת , שופטת – וכך כל רשות מפקחת על השתיים האחרות ומרסנת אותה . ואולם במשטרים פרלמנטריים , כמו המשטר הנוהג בישראל ושלא כפי שמקובל במשטרים נשיאותיים , הרשות המחוקקת והרשות המבצעת אינן נפרדות זו מזו . ראש הממשלה והשרים נבחרים לתפקידם מכוח קיומו של רוב פרלמנטרי מובנה , והממשלה יכולה ליפול לאחר שהרשות המחוקקת הביעה בה אי אמון . התוצאה היא חפיפה מסוימת בין שתי רשויות – המחוקקת והמבצעת . הכלים המבניים שניתנו בידי הרשות המחוקקת לצורך פיקוח על הרשות המבצעת ואופן תפקודם חשובים ביותר לנוכח הבעייתיות שבחפיפה זו . לכאורה , אין היגיון בהטלת תפקיד הפיקוח על הוועדות הפרלמנטריות , שכן רובן מובלות על על ידי יושבי ראש מהקואליציה ובכולן יש רוב לקואליציה . אך הפרקטיקה מלמדת שחברי פרלמנט , הן מהאופוזיציה והן מהקואליציה , משתמשים תדיר בכלי פיקוח למיניהם , ולא אחת הם משתפים פעולה בזירת הוועדות כדי לקדם אינטרסים ציבוריים מסוימים או כדי להגן עליהם . בדרך כלל מדובר באינטרסים שעומדים מעל מחלוקות פוליטיות ואי אפשר לשייכם לקואליציה או לאופוזיציה . יושבי הראש של הוועדות מהקואליציה מבקרים ללא הרף את פקידי הרשות המבצעת ודורשים מהם הסברים על פעולותיהם ועל פעולות משרדיהם , משום שלבד ממחויבותם לקואליציה יש להם מחויבות גם לציבור הכללי וגם לקהל הבוחרים שלהם ( ודאי במדינות שחברי הפרלמנט נבחרים באזורי בחירה ) . אין תמה אפוא שגם במשטרים פרלמנטריים אחד ממנגנוני הפיקוח הבולטים הוא השימועים הנושאיים . מטרת מסמך זה לבחון את האפשרות למיסוד מנגנון של שימועים נושאיים בוועדות הכנסת הקבועות . לשם כך ייסקרו מודלים שונים של שימועים נושאיים בפרלמנטים בעולם ותיבדק התאמתם לצרכים המקומיים ולתרבות הפוליטית של ישראל .
|
|
|