|
|
Page:11
איננו מזכיר היבט זה של הלמידה , כי אם את חששו פן תשתלט התובנה המקרית והמקומית על התובנה האוניברסלית המכריעה . הרמב " ם , כך נראה , מציג לנו שיטת הוראה שמאמינה בכוחה של התיאוריה לשכנע דווקא בשל מופשטותה . התיאוריה , ורק היא , משקפת את ההיבט הלוגי , הסיבתי וההכרחי , ההופך את הדברים לאמיתיים ולאלוהיים . מטרתי שיושג לך האמת בדרכיו , לא שיבוא הנכון בדרך מקרה . ולא נמנעתי בעתות פגישותינו , כאשר נזכר פסוק או לשון מלשונות חכמים שיש בו הערה על עניין מופלא - מלבאר לך אותו . [ שם , עמ ' ד ] לאורך ספרו הפילוסופי הרמב " ם מתיך אירועים פזורים ומקריים , שפקדו את פלמוני בהקשר אלמוני להתוועדות מתמשכת עם תודעה אינטלקטואלית חוקרת באשר היא . הוא מנקה את לשון הקודש מהאי-בהירות שהטביעו בה המשלים והסיפורים הארוגים בה , ומתרגמה לשפה פילוסופית - שכלית . הרמב " ם יכול היה להסביר בכל פעם מקרה אחר , אך אז הוא היה מוותר על הכלל היאה לכל המצבים . תחת הכרה חד-משמעית של עקרונות שיש להבינם , הייתה הלמידה הופכת לליקוט של פרטים חד - פעמיים שיש לשננם . המשותף לתורתו של הרמב " ם ולתהליכי למידה אקדמיים מגוונים הוא ברדיפת הידע ובחיזוק ההסתמכות על ודאות מוכחת . הספר מבקש להצביע על הקרבה בין השתיים . קרבה זו נובעת מן ההערצה העזה לשכליות , העומדת בבסיס כל אחת מהן . יש שיראו בשכליות את תו ההיכר של תרבות חילונית , המסתמכת על הוכחות מדעיות ועל טקסטואליה אקדמית בלבד . כוונתו של ספר זה להוכיח דווקא את הקרבה בין הערצת האמת להערצת אלוהים , ואת זיקתן לגישה חינוכית . הכרסום שחל במעמדה המוחלט של האמת ודחיקתה מרוממותה האלוהית הם שאחראים להעמקתם של הפערים בין השקפתו של הרמב " ם לבין ההשקפה המודרנית , יותר מן ההבדל בין אמונה באל לבין תפיסה חילונית . גישה שכלית , אקדמית , פילוסופית ואינטלקטואלית היא גישה לא
|
המרכז לחינוך יהודי ע"ש מלטון, האוניברסיטה העברית בירושלים ע"ר
|