|
|
Page:10
נקשרה תקוותי בך , וראיתיך ראוי לגלות לך סודות ספרי הנבואה , עד שתדע מהם מה שראוי שידעוהו השלמים . [ שם , שם ] בולט לעין שעל אף שהרמב " ם מודע היטב לפער הידע בינו לבין התלמיד , פער המספק את הסיבה הראשית לכתיבת הספר , הוא אינו כופה את תורתו הר כגיגית , אלא ממתין בסבלנות להבשלתן של הבנתו וסקרנותו של התלמיד . הוא מחכה שהתלמיד ייזום את המשך הלמידה , אם מתוך אהבת החוכמה ( פילו - סופיה ) , ואם מתוך התמודדות עם נקירות הספק ומועקת המבוכה . ברי שהלימוד מתרחש בהדרגה , שלב אחר שלב . בכל פעם הרמב " ם חושף את התלמיד להיבט מסובך ומורכב יותר של הסוגיה הנדונה . הרמב " ם איננו מתחיל את שיעורו בפסילת הדעה השגויה , משום שהוא מודע לערעור האמונה שהיא גוררת . דחייה מוחלטת פועלת כמו כימותרפיה : היא הורסת גם את הרקמות הבריאות במלחמתה בגידול המסוכן . לכן הרמב " ם נזעק להדיפת טענות אויביו האידאולוגיים ( " אלמתכלמון " , ה " מדברים " ) , רק משהוא נוכח ממכתביו של תלמידו ששיטתם , המתדמה למרקם האורגני של שיטתו , מוליכה את בן טיפוחיו שולל , כשם שתא סרטני מוליך שולל את תאי הגוף הרואים בו אחד מהם . והחילותי לרמוז לך רמזים ולהעיר לך הערות וראיתי שאתה דורש ממני עוד ועוד , ואילצתני לבאר לך דברים מן העניינים האלוהיים , ושאודיעך הנחות ה " מתכלמין " הללו , והאם אותם הדרכים הוכחתים , ואם לאו מאיזו אומנות הם . וראיתיך שכבר קלטת משהו מהם מזולתי , ואתה נבוך , והחלו בלבך היסוסים , ונפשך הנכבדה דורשת ממך למצוא דברי חפץ , ולא חדלתי לדחותך מכך ולצוות עליך לקחת את הדברים בהדרגה . [ שם , שם , עמ ' ג - ד ] שיטתו הפילוסופית והחינוכית של הרמב " ם במורה הנבוכים שלובה בהשקפתו שמצוות התורה הן האמצעי הטוב ביותר להכשרתו של התלמיד לאמונה שכלית . עם זאת , באיגרתו אל התלמיד הרמב "ם 2 ראו להלן : עמ ’ . 92 - 88
|
המרכז לחינוך יהודי ע"ש מלטון, האוניברסיטה העברית בירושלים ע"ר
|