|
|
Page:12
עקרוני לכינונה של זהות הגיבור . פעולת הגיבור ממוקמת במקום ובזמן מסוימים , אך זהותו חורגת מהם . הזהות ההירואית היא תוצר פעולת שירה שמאפשרת לה להדהד מעבר לגבולות ימי חיי הגיבור . זמרי השירה האפית , הנקראים אאוידוי ( , ( aoidoi הולכים ובאים בין קהלים מקהלים שונים ושירתם נמסרת מדור לדור . זו תכליתה של השירה ההומרית שמראשיתה נועדה להפיץ את תהילת הגיבורים אל העתיד . הסיפור של אודיסאוס הוא סיפורו של אדם היוצר לעצמו שם אלמותי , שהוא הגרעין להווייתו כמיתוס . כאמור , באודיסאה שאלת זהותו של אודיסאוס היא מרכזית . על כן משחקי הסתרת השם וחשיפתו חוזרים ועולים באפיזודות רבות ומסייעים לאודיסאוס להגשים את תכליתו ההירואית , להנציח את שמו . במהלך מסעו , שוב ושוב נשאל אודיסאוס : " הגד מהו השם שלך ? " כך שואלת אותו , למשל , מלכת הפיאקים הסקרנית להכיר את הזר . בדומה לשיר הידוע של זלדה , היא אומרת : הגּד מה השּׁם שׁבּ וֹ בבית ךָ א ךָ ואבי ךָ קרא וּ ל ךָ , וגם שׁאר י וֹ שׁבי העיר וּ שׁכניה . אין אי שׁ שׁאין ל וֹ שׁ וּם שׁם , אם הוּא דּל ער ךְ א וֹ אי שׁ אציל , מה יּ וֹם שׁפּקח בּ וֹ עינים , לכל אחד כּשׁנּ וֹלד ההוֹרים ממציאים שׁם . ( 554 - 550 , 8 ) על שאלה ישירה זו אין לאודיסאוס אף פעם תשובה ישירה . אודיסאוס מרבה לשחק עם זהותו . הוא מסתיר ומגלה אותה לסירוגין . בכך הוא מופיע לא רק בדמותו של האיש הפרגמטי , זה שיודע לתמרן את הזולת , לשרוד ולהציל את נפשו , אלא גם כאדם המנהל משא ומתן מתמשך עם הזמן . פסק זמן זה דרוש לאודיסאוס כדי לאפשר לו לגשר בין חלקיו וממדיו השונים של הזמן , לפשר ביניהם ולהבינם . איך ניתן להבין פער של עשרים שנות מרחק מהבית ללא התייחסות אל הזמן ? איך ניתן להבין את הפער שקיים בין נקודת המבט של השב הביתה לנקודת המבט של היוצא לדרך מהבית ? בין נקודת המבט של המבוגר לנקודת המבט הראשונית של הילדות ? איך מבינה היצירה ההומרית את ריבוי הזמנים ? את סבך נקודות המבט ? כיצד , אם בכלל , מתקיימות נקודות המבט השונות ביצירה העתיקה ? והאם זו תודעת ההלך הזר המגיע לאחר עשרים שנות היעדרות הביתה , שמכילה אותן , או האם בכלל מדובר בשילוב של כמה תודעות המתפצלות בין גיבורי היצירה ובין הזמר ההומרי והמאזינים לשירתו ?
|
|