|
|
Page:8
עם פרישת בן גוריון ותומכיו והקמת רפ " י . מחוץ לגדרות תנועת העבודה ניהלה מפא " י מאבקים עם הציונים הכלליים ועם חרות . בשני העשורים הראשונים למדינה השתנה הנוף החינוכי בה : בעקבות העלייה הגדולה צמחה אוכלוסיית התלמידים במהירות ונעשתה הטרוגנית יותר – התפתחות אשר העמידה את מערכת החינוך בפני שורה של אתגרים במישורים החינוכי , המקצועי והפיסי ; נחקק חוק לימוד חובה ; בוטלו הזרמים בחינוך ; הונהג שכר לימוד מודרג בחינוך העל יסודי ובהמשך הוחלט על הרחבת תחולת חוק לימוד חובה לכיתות ט ' ו י ' ; החינוך העל יסודי – העיוני והמקצועי – התפתח והתרחב ; הוקמו בתי ספר מקיפים והונהגה רפורמה במבנה החינוך - החינוך היסודי והחינוך העל יסודי נחלקו לשש כיתות כל אחד . במישור הביטחוני עמדו על סדר היום שאלת הממשל הצבאי וסוגיית המדיניות הביטחונית – גישה אקטיביסטית מול תפיסה זהירה ומתונה . לאחר מלחמת ששת הימים , בה הרחיבה ישראל את גבולותיה ונוספו לשליטתה ולאחריותה כ 1 . 2 מיליון פלסטינים , עלתה לדיון שאלת השטחים המוחזקים . לנוכח מעמדו של זיאמה במפא " י ובהסתדרות מאז שנות השלושים וחברותו בממשלה מאז אמצע שנות החמישים עולות שאלות המתייחסות להתפתחותו במישור הפוליטי : מה היה סוד כוחו וכיצד ביסס את מעמדו המפלגתי ? מה היו הגורמים והכוחות שהניעו אותו במאבקים הפנימיים במפא " י ובעימותים הבין מפלגתיים ? מה היה משקלם של המניעים הפוליטיים והאישיים לעומת חלקם של שיקולים ערכיים וחברתיים בתהליך קבלת ההחלטות ? מה היו היחסים בינו לבין הסתדרות המורים וארגון המורים בבתי הספר התיכוניים ? האם נאבק על עמדותיו או שמא נגרר אחר מנהיגות התנועה והמפלגה והכפיף עצמו לשיקוליה ולצרכיה ? האם פעילותו הפוליטית הייתה כל עולמו , או אולי היו לו תחומי עניין נוספים , כאלה המרחיבים את הדעת ? מקבץ חשוב נוסף של שאלות מתייחס להשקפותיו ולעמדותיו של זיאמה : איזו תפיסה חברתית הנחתה אותו בהסתדרות ובממשלה ? מה היו השקפותיו ומניעיו בהנהגת הרפורמה במבנה החינוך ובפיתוח החינוך העל יסודי המקצועי , כמו גם ברפורמות אחרות שהוביל ? מה היו ציפיותיו מהמהלכים הללו ? מה מידת תקפותה של הטענה כי ביקש להסליל דווקא תלמידים בני עדות המזרח לחינוך המקצועי ובהמשך לעיסוקים של צווארון כחול ? מה הייתה תפיסתו המדינית ביטחונית ? זאת ועוד , מאליה מזדקרת השאלה האם בכוחו של עסקן מפלגתי , אפילו הגיע למעלת שר , לעצב רפורמות ולהוביל מהלכים מרחיקי לכת כמו אלה שהוצאו אל הפועל במערכת החינוך בעת שזיאמה כיהן כשר החינוך , או שמא מדובר בפוליטיקאי מזן אחר , שונה מהדימוי הציבורי שדבק בו ? בשאלות אלה ונוספות עוסק הספר שלפנינו . שיאה של הפעילות הפוליטית והציבורית של זיאמה היה בכהונתו כשר החינוך . ממילא הרחבתי בספר את העיסוק בתקופה זאת . מחציתו הראשונה של החיבור מוקדשת לחמישים ושש שנותיו הראשונות ואילו מחציתו השנייה מקיפה את חמש עשרה שנות חייו הבאות , מאז כניסתו בשערי משרד החינוך ועד פטירתו ,
|
|
|